"מה בא לך היום ?"
"בא לי משהו קצר ותכליתי" אמרה בקול רם וחיככה את ידיה בהנאה.
"למה את ממהרת לאיזה שהוא מקום?" חייכתי אליה.
"מה פתאום? אהההה קצת... הילד פיתח חום ואני עוד צריכה לקחת אותו לרופא.
"אז יש לך בקשות מיוחדות, או שאני צריך להפעיל את הדמיון שלי" שואל אותה
"אונס קצר בהחלט יכול לעשות כאן משהו" היא משיבה
"אוקיי,,, תיכנסי לחדר, תתעסקי שם עם משהו, תדאגי שהגב שלך יפנה אל הדלת."
היא נכנסה לחדר. עמדו בפניה כמה התלבטויות,,,,
להתפשט קודם? אולי הוא ירצה לקרוע ממנה את הבגדים ? ואז איך היא תלך הביתה,,, מה הוא עושה עכשיו בזמן שהיא מתכוננת?
היא החלה לסדר את הניירות שהיו על השולחן.
קולות זרים ולא מוכרים בקעו מחלל הלובי של הבית. היא תמהה לעצמה ,,, מה קורה שם ?
אך לא העזה להסתובב ולהפנות את מבטה.
להתפשט או לא להתפשט ? זאת השאלה,,, להתפשט, החליטה.
בזריזות חלצה את נעליה, והניחה אותן בקצה החדר. חולצתה הונחה בקפידה על הכיסא כדי שלא תתקמט. גם המכנסיים הופשלו וקופלו לצד החולצה.
נשארה בתחתונים ובחזייה בלבד עומדת מול ערמת המסמכים שעל השולחן.
עכשיו מבחינתה אני יכול היה להיכנס ולהפתיע אותה במין אלים כואב ומעורר.
חריקה קלה של הדלת מאחוריה אמרה לה כי אני עומד להיכנס. קולי נשמע מאחור ,, "תפאדל."
היא לא יכולה הייתה לשמוע את צעדי. השטיח העבה בלע את קול פסיעותיי.
מגע עדין של אצבע החליק על גבה ועורר בה צמרמורת מענגת.
היא רצתה להפנות את ראשה כדי להגיד לי שלא כך ביקשה, אולם סטירה מצלצלת וכואבת על לחייה החזירה את פניה לחזית.
מחשבה חלפה בראשה,,,, מעולם הוא לא נהג כך. תמיד הקפיד שלא להשאיר סימנים מסגירים על בשרה.
ריח זר עלה באפה. ריח של קפה שחור וסיגריה.
ללא כל שליטה החל גופה לרעוד. קולי הבס? תפאדל? סטירה? ניחוח קפה שמעולם לא אהב? ... מה זה?
ראשה נהדף בכוח על השולחן שמולה ויד גסה פישקה את רגליה לרווחה,,,
היד הסיטה את התחתון בפראות הצידה. וחפץ קר ועבה החל להידחף לתוכה בכוח, מפלח את גופה.
דמעה זלגה מעינה. זה כאב לה. לרגע רצתה לבקש כי אפסיק אולם בחרה שלא לאכזב אותי.
החפץ הקר שבגופה נכנס ויצא ממנה, בעוד יד אחרת חלצה שד מתוך חזייתה וצבטה את הפטמה.
זה כאב, זה הפחיד אבל אי שם ליד העורף החל משהו חם ונעים למלא את ראשה ולהרטיב את ירכיה.
כאשר היד ירדה למטה ונגעה בדגדגן, אגנה נרתע לאחור. היא חשבה לעצמה השרמוטה מתחילה ליהנות?"
החפץ נעלם מבין רגליה ואת מקומו תפס איבר גברי ארוך, עבה זקור וחם.
החדירה הייתה לרגע מהוססת ומיד לאחר מכן החליק בתוכה ומילא אותה.
ישבנה נע לקראתו מנסה לקלוט יותר ויותר מהאיבר הפועם שבגופה.
ידו המשיכה לצבוט בדגדגן המגורה ולעלות את ריגושה.
עוד רגע והיא תגמור. האם מותר לה לגמור? היא לא ידעה ולא רצתה לשאול.
קיבינמט, זה האונס שלי, אני עושה מה שאני רוצה החליטה ושחררה את הבלם הפנימי.
גלי עונג שצפו בגופה. היא נשכה את שפתיה מתאמצת שלא להשמיע קול, אך אנקות קצובות נפלטו מתוכה.
היא התכווצה על הזין פעם אחר פעם נהנית כל פעם מאורגזמה חזקה יותר.
ופתאום... הוא נעלם, טורק את הדלת מאחוריה.
היא צנחה על הכיסא באפיסת כוחות, מרגישה את גופה משתחרר מהלחץ.
"קוויעס?" נשמע קולו מאחורי הדלת.
"שוקראן, מיה ביל מיה" ענה קול זר.
סחרחורת עזה תקפה אותה ותחושת קבס עלתה בגרונה.
היא התלבשה במהירות מתוך כוונה לצאת אליו. מעולם לא אישרה שיתוף גבר זר במשחקים שלהם.
הדלת נפתחה. הוא עמד שם.
"שבי!" אמרתי לה בקול מצווה.
לפני שהספיקה לומר מילה ניגשתי אליה, הפשלתי את מכנסי ושלפתי אל מול פניה את איברי הזקור.
"תמצצי!" פקדתי.
היא פתחה את פיה כדי לסרב, אולם הכלי השלוף נדחף בעוצמה רבה לתוך פיה.
היה שם טעם מוכר.
טעם של אורגזמה.
טעם של אישה שגמרה זה עתה.
הטעם שלה.
כשיצאו שניהם חבוקים מהבניין נדמה היה שהבחינה בחיוכו של המנקה הערבי.
