לא ביקרתי כאן הרבה זמן, אחת הסיבות היא שמכירים אותי כאן רבים וקשה לי להחשף עד הסוף, מצד שני העובדה שמכירים אותי כאן הרבה דווקא גורמת לי לרצות לכתוב כאן כי אני מרגישה שיש כאלה שמאיזושהי סיבה עלומה כן אכפת להם ומאיזושהי סיבה עלומה בא לי לעניין אותם.
בלי קשר ואולי כן, לא מזמן חזרתי מביקור בזק אצל אמא'שלי בקריות, היא נוסעת עם אחותי לבר מצווה של האחיין המתוק שלי שמתגורר בלוס אנג'לס אז נסעתי למסור לה מתנה שתייצג אותי נאמנה, הביקור שלי שם ימתין קצת עד שאחסוך מספיק כדי לבקר גם שם וגם בניו יורק, ששם מעולם לא ביקרתי.
הביקור בצפון הזכיר לי כמה החיים שם שקטים ושלווים וכמה האנשים שם הרבה יותר נחמדים מהתל אביבים, בעיקר התל אביבים הצעירים, זוועת עולם מה שהעיר הזו מכילה. בקריות אפילו נהגי האוטובוס הרבה יותר אדיבים ותמיד עוצרים אם מישהו במקרה פיספס אותם. בתל אביב אם פיספסת את האוטובוס, גם אם תרד על הברכיים באמצע הכביש לא יפתחו לך את הדלת. אם אני חושבת על זה קצת יותר נהג האוטובוס שאתמול נורא ניסה לעזור לי ולא הצליח עשה לי את הערב, הוא היה חמוד בצורה חריגה ויש מצב שהוא מצא חן בעיניי....
בעבודה החדשה בסה"כ חביב, אם כי היא מורכבת ברובה מהאנשים שתארתי למעלה, אנשים צעירים, חדורי מוטיבציה ואגו שנורא נורא עסוקים בעצמם ובמה שהם משדרים, לא נורא בסוף אני מתחבבת גם על אלה למרות שאני כל כך שונה.
יש לי בוס הומו שחרמן על גברים כל היום, איזה מזל שהוא לא נמשך לנשים. אני חושבת שאני הולכת להישאר שם כמה שנים טובות....
יש עוד דברים פחות נעימים ואולי בגלל זה בא לי לשתף אבל לא עד הסוף, סופ"ש נעים שיהיה.
לפני 16 שנים. 29 בפברואר 2008 בשעה 16:13
