געגועי לעיר הזאת.
ממתין ליום שיסתיים שם הסגר ואוכל לעלות על מטוס עם לוגו בצבעי כחול וצהוב.
טיסה קצרה (3 שעות וכבר חוגרים לקראת נחיתה) - יורד מהמטוס,
עצירה קצרה בביקורת גבולות - חותמת על הדרכון -
- בטרמינל כבר מחכה לי הנהג עם שלט שכתוב עליו "אדון" בצירוף השם שלי - המזוודה באוטו.
ננהל סמאל טוק על הא ודא -באופן עדין אגלה ממנו את המידע שחסר לי על העיר ועל המצב הנוכחי וכמובן דברים שלא גיליתי בביקור הקודם.
כמה עצירות שידועות כבר מראש:
סים מקומי, צ'יינג' - להצטייד בעשרות האלפים של הכסף המקומי,
עצירה קצרה באם-פאם המקומי שיהיה כל מה שצריך ליום יומיים הקרובים (שמפניה, בירות, פירות והקארפאצ'יו המקומי המפורסם ((או כןןןןן)),
וכמובן קפה לבוקר;)
העצירה הבאה היא כבר במרכז העיר, בבניין האפור מבחוץ והכל-כך נעים ומלא באנרגיה משובחת בפנים.
קבלת פנים חמה ממאריה (בעלת הדירה), שיחה קצרה להתעדכן ולקבל את המפתח לדירה.
את ההמשך כבר אשאיר לגורל ולחוויות המטורפות שתמיד קוראות לי שם (פאק או-כן החוויות.)
מממממ כן, בהחלט ממתין ליום שיסתיים שם הסגר.)))
והזיכרנות מהקריביאן: