לפני 12 שנים. 23 בנובמבר 2012 בשעה 14:03
הבדידות המרוקנת כשאינך בנמצא
משאירה אותי מוטלת, פעורה
והדים של כאב מפעמים בי.
כל פעימה לוקחת אותי איתה
בדרך לעיניך
שם גלוי הכול
והכול ברור
הרוך הכואב
והעוצמה המלטפת
כך מנחות אותי עיניך בדרכי
כשאתה אינך נמצא לידי.
גופי נמצא בחדר
ומגיב לקולות מסביבי,
ואני כבר מזמן לא פה
אני באתמול, לצדך
נושמת אותך
סופרת אתך
השיעור מסתיים ואני חוזרת אליך
ובבשרי אתה צרוב
כמו אש אתה עוטף אותי
מכיל אותי
ואוסף אותי אליך באהבה
הקולות מסביבי מתגברים ואני חוזרת לחדר
לחלל החדש, והוא מלא בך
ואתה לא נמצא