לפני 11 שנים. 3 בדצמבר 2012 בשעה 14:20
סדקתי את הרצפה באגרופיי, ואת ליבי בפעימותיי
עיניי וגופי כמהים לבערתך
המקום הזה צוייר בעשן, ומתקיים באדמה,
את האוויר שאני צריך לנשימה.
אחוז את הרגע בשתי ידיים ונשק אותו על שפתיו,
אין מחר אין אתמול אין בחוץ
זמן גנוב במציאות מדומה
עדיף מזמן נבוב בחלום רע
