ארץ לעולם לא

אחחחח.. אין על חג פורים...

כרגע קיבלתי הודעה מהדוד שלי שגם השנה קריאת המגילה המשפחתית תצא לדרך כמתוכנן.. אל תיטעו - לא מדובר בקריאת מגילה מסורתית בבית כנסת.. כדי להכנס לפרופורציות, אני הוא ה"בעל קורא".. בערך באמצע המגילה מתחלפים, ודוד שלי קורא.

קריאת המגילה מתבצעת בבית פרטי בשכונה ירושלמית וותיקה. בדרך כלל מגיעים בין 30-50 איש אישה וילד. במרכז החדר מניחים קערה וכל מי שמביא "שוקולד" זורק לקערה. לפני קריאת המגילה מערבבים הכל ומכינים לצריכה, ברובה תוך כדי הקריאה, כמובן שגם ע"י בעלי התפקידים.

במרפסת יש שולחן עמוס באלכוהול ונשנושים, שם גם יוצאים לעשן סיגריות ללא.

המגילה עצמה נמשכת כשלוש עד ארבע שעות.. כל כמה דקות מפסיקים, פוצחים בשירה וריקודים, (בדרך כלל יש לפחות כמה תופים, סקסופון וחצוצרה אצל הקהל), ונותנים כל מיני ווערטים כמו שרק סטלנים יכולים.

יש תחרות קבועה של "וושתי השנה" שהתוצאה בה נקבעת אך ורק ע"י פרוטקציה.. למרות זאת, נשים מגיל 10 ועד 85 משתתפות בתחרות, אני לא אפרט יותר מידי על התחרות עצמה..

למותר לציין שאין הפרדה בין גברים לנשים, אין דרישות צניעות, וקיימת פתיחות מלאה לכל רעיון, מגדר, נטייה, סטייה, דת, גזע וכו'.

בשנים האחרונות אנו מקדישים את הערב לאבי ז"ל, שהיה דמות מפתח בקרב הקהילה הקטנה שנבנתה סביב משפחתי. בעיני הערב הזה הוא המימוש הכי נכון של מי שהוא היה ושל מורשתו (מזל שאחותי לא בכלוב, היא הייתה מורידה לי את הראש על המשפט הזה...).

יהי זכרו ברוך. פורים שמח!