"ה וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. ו וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם." (שמות כא)
יומיים לפני החתונה, בלילה, הוא לקח אותה אל החוף.
הוא הפשיט אותה בעדינות, כיסה את עיניה במטפחת משי שחורה וקשר את ידיה מאחורי גבה. הוא חיבק אותה, ואט אט הם צעדו לתוך המים.
כשהמים הגיעו לגובה המותניים, עצר. הוא נעמד מולה, אחז בכתפיה וכופף אותה אל תוך המים הקרים. הוא המשיך לאחוז בכתפיה עד שחש את הפרכוסים המוכרים לו כל כך מסיטואציות אחרות, ואז הרים אותה לעמידה. שבע פעמים חזר על הפעולה. אז לחש באוזנה ''עכשיו את טהורה עבורי'' והוביל אותה אל החוף.
על החוף הוא התיר את ידיה, עטף אותה בשמיכה והוביל אותה חזרה אל הרכב. הם נסעו זמן קצר ואז הרגישה איך הרכב עוצר וחונה. עדיין עטופה בשמיכה, עיניה מכוסות, היא הובלה על ידו מעט.
הם נעצרו והוא הוריד ממנה את השמיכה. כשהוריד את המטפחת מעיניה ראתה שהם בחדר גדול ומסביבם כעשרים חברים קרובים.
הוא עמד מולה, לבוש מכנסי בד רפויים, והביט בה במבט מלא עוצמה ורכות.
היא כרעה על ברכיה, הצמידה את מצחה לקרקע ואמרה בקול רם וצלול: ''אהבתי את אדוני, לא אצא לחופשי''. היא חזרה על המשפט שלוש פעמים, ואז עמדה זקופה, ראשה מורכן.
הוא הוביל אותה לדלת והצמיד את ראשה למשקוף. בידו הימנית אחז פטיש, בשמאלית מרצע אותו הצמיד לתנוך אוזנה הימנית. בלי לומר מילה הניף את הפטיש והכה במרצע.
היא חשה כאב חד לשבריר שניה בעוד המרצע חודר דרך אוזנה וננעץ במשקוף. בתנועה מהירה הוא שלף את המרצע משניהם ובמקומו החדיר לאוזנה עגיל טבעת גס מזהב.
הוא אחז בשערה, פנה אל הקהל ואמר: "מהיום ולעולם, שפחתי, רכושי!"
הקהל הריע, המוזיקה התחילה, ואיתה המסיבה.
