נבכי לב, נפש וסטייה.

בכבלים של אמון ורצון

נכרכים בין גופי לגופך,

קשרים עדינים, עבים ומשוחררים,

עוטפים, מחזיקים, משאירים חותם.

במבטך אני נמס ונשבה, 

כמו גל החוזר אל החוף,

רכות נוגעת בקצה הפראי,

בין שליטה לסערה שקטה.

ידי בידיך, מונחת ברכות,

חשה את הגבולות, מטשטשים, מתעצמים,

נכנעת לרגע, נתונה לידיך,

רק אני ואתה, במעגל שאין בו זמן.

תחושת העומק מתעצמת,

קשר דק, מתח מתוק,

נשימה כבדה, פעימה מהירה,

כמו ריקוד לילה שבו אני שלך