אני רואה את הסדרה בנטפליקס ״מלכת היופי של ירושלים״.
מסופר שם בגדול על בחור ממשפחה דתיה עם אמא שתלטנית.
הוא ממוצא מזרחי והוא התאהב בצעירה ירושלמית אבל ממשפחה אשכנזיה.
הזמנים הם שנות ה20 וה30 לפני קום המדינה.
אז אנשים חיו בצניעות ומשפחות היו גרות באותו הבית במשך הרבה שנים-נכדים,הורים,סבים וסבתות.
אמא שלו לא מוכנה בשום פנים ואופן שהוא יתחתן עם הצעירה ממוצא אשכנזי כי זה פוגע במשפחה.
הוא לבסוף משתכנע ומתחתן עם משהי ממוצא מזרחי שאמא שידכה לו.
הוא אינו אוהב אותה ואינו נמשך אליה בכלל.
האשה ממוצא מזרחי שהתחתנה איתו יודעת על האשכנזיה כי היא תפסה אותם מתנשקים ומתעלסים לפני שהתחתנו.
ואז היא פעם אחת מתעצבנת ואומרת לאמא של החתן-
״אני רוצה שרק פעם אחת! פעם אחת!
הוא יאהב אותי ויהיה לו את הניצוץ בעיניים של התאהבות כמו שהוא הסתכל עליה בעבר.״
ומתחילה לבכות…
הבחורה הזו שהיה לי אתה דייט חמישי הערב הניצוץ הזה קיים אצל שתינו.
אנחנו בוהים אחד לשני בעיניים ויש הדלקות.
יש התאהבות.
אי אפשר להתעלם ולפספס את זה.
אבל הדרישות שלה-דרישות מוגזמות שלא ברור אם הקשר הזה יתקדם בכלל…
על כימיה כזו חבל לוותר.
חבל.
אבל זו המציאות.
