חיים

הגעתי למסקנה מנשים שיצאתי אתן שיש אנשים שפשוט השקפת עולמם היא לבזבז המון בלי שום פיקוח על ההוצאות והכנסות שלהם.

אנשים כאלו כל חייהם יהיו בתשלומים.

במינוסים בבנק.

יצאתי בעבר לדייט עם משהי שרצתה להזמין מנה מהתפריט שעלתה 250 שקלים.

היא היתה מאוד מוצאת חן בעיניי.

אכלתי את עצמי מבפנים ואמרתי לה סבבה תזמיני.

תוך כדי הדייט היא משתפת אותי איך היא חיה.

שהיא גרה בדירה שהשכירות שלה היא הרבה יותר גבוהה ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה.

ממש אוכל לה כמעט את כל המשכורת.

אבל היא רוצה לגור במקום שנעים לה להיות בו וזה המחיר.

אני לעומת זאת הלכתי תמיד על כלל ברזל שלא משנה איפה אני אגור זה צריך תמיד להיות מקסימום שליש מהמשכורת.

ולא הרגשתי חנוק כלכלית בגלל זה.

כשהייתי בשנות העשרים שלי גרתי עם שותפים בתל אביב.

כי שליש מהמשכורת שלי זה מה שיכולתי להרשות לעצמי.

עכשיו בגיל מאוחר יותר אני גר בדירה גדולה לבד.

שליש מהמשכורת שלי זה מה שאני יכול להרשות לעצמי.

הבחורה האחרונה שיצאתי אתה שכל דייט הגיע להוצאות וגם שלחה לי לינק להופעה שכל כרטיס עולה 170 שקלים.

אמרתי לה שאין בעיה לצאת להופעה הזו פעם בחודש בכיף באהבה אתן מעצמי בשמחה אבל לא כל דייט צריך להיות מאות שקלים…

גם היא ממה שהבנתי חיה אורח חיים בזבזני.

זוהי השקפת עולמה וזה סבבה.

לוקחת קורס צילום וקנתה את המצלמה הכי יקרה בחנות שאין לה מושג איך להפעיל אותה בכלל.

תשלומים…

הוצאות.

הבעיה היא כשמפילים אורח חיים בזבזני על אדם שהוא אינו כזה.

יצאתי עכשיו לדייט עם בחורה בת 40.

אמרתי לה שאנשים בארץ מפונקים בתפיסה של מרחקים.

שאם ישראל היתה חלק מארהב אפילו אשקלון היתה נחשבת למרכז הארץ.

המרחק בין עיר לעיר שם הוא שעתיים לכל כיוון.

ואז היא פתאום אמרה לי-

אה יש לי דירה בבעלותי באשקלון.

והמשכנו לדבר ותוך כדי הדייט-סך הכל היו לנו שניים.

אני מבין שהיא חיה אורח חיים חסכני.

כמוני.

היא אמרה לי-

אני בכלל מאמינה במחזור הרבה מהרהיטים שיש לי בבית מצאתי אותם ברחוב ושפצתי.

אמרתי לה שלי יש הרבה תמונות יפות על הקיר שמצאתי על ספסלים ברחוב.

וגם מצאתי פעם רהיט יפה ואמא שלי ביקשה אותו וצבעה את כולו בלבן עשתה אותו כמו חדש.

אני גם כן קונה לעצמי נעליים פעם בשנתיים.

בגדים חדשים פעם בשנה.

כשמישהו מהמשפחה שלי טס לחו״ל ושואל אותי-

אני טס אתה צריך משהו?

אני עונה-

לא תודה אני לא צריך כלום.

וסתם מקבל איזה חולצה או מכנס יפה.

גם רוב החיים לא הייתי במינוסים.

יש לי בן דוד במשפחה שאף אחד לא אוהב אותו.

גרם לסכסוכים במשפחה.

הוא קרא לעצמו ״יזם״.

וכל עסק שניסה לעשות נפל והכניס את הוריו להוצאות.

מאות אלפי שקלים.

אפילו מליונים.

לא היה לו גבולות.

והבזבוז הזה פגע גם בסוף בשאר המשפחה המורחבת כולל אנחנו בלי לרדת לפרטים למה…

באירועים משפחתיים אנחנו לא רוצים לראות את הפרצוף שלו.

לא חתונות.

לא בר מצווה.

לא בריתות.

הוא מחוק.

אלו אנשים שאין להם גבולות…

אני בגלל שאני חי אורח חיים יציב וחסכני גם כן מתקרב בחסכונות שלי למשכנתא לדירה.

לאט לאט.

צעד צעד.

שתפתי את הבחורה בת 40 במשבר האחרון שהיה לי עם בחורה שיצאתי אתה.

שכל פגישה עלתה מאות שקלים וכשבקשתי ממנה אחרי 4 פגישות להתחיל להתחלק היא לא רצתה.

היא ענתה לי-

בטח מסכימה אתך אתה צודק זה מוגזם לגמרי.

גם בפעם האחרונה שיצאנו אני והבחורה הבזבזנית אמרתי לה כשהלכנו ברחוב-

״אני בן אדם פשוט.

פשוט העם.

לא קונה הרבה.

לא מבזבז.

חי בצניעות.

ככה אני.

סבבה שאת מחפשת בחור עם בטחון כלכלי אבל בטחון כלכלי אינו פירושו להתפזר עם הכסף ולשרוף אותו בכל מקום.״

שתמצא לה איזה ארקדי גאידמק.

הבחורה בת 40 השני דייטים שלנו ביחד היו סכום ממש נמוך.

והנה אנחנו ממש יציבים בחיינו האישיים.

לה יש דירה בבעלותה.

לי יש חסכונות סבבה לגמרי.

פשוט צנועים.