הייתי בדקה הערב.
פעם ראשונה שהלכתי אחרי הפסקה של איזה 4-5 חודשים.
מאז מקרה מבאס שהיה לי עם משהי שהיינו ידידים טובים.
כולם הגיעו זוגות לערב הזה וישבתי מבואס בצד שאין לי משהי לדבר אתה.
ואז הבנתי שהבאסה הזו.
העצב הזה הוא מזוייף.
קודם כל באמת כולם הגיעו זוגות ולא היה שום סיכוי שבעולם שאצליח לדבר עם אף אחת כי כולן תפוסות.
ודבר שני זה סתם התבכיינות פנימית שלי שאין לה שום קשר למציאות.
סתם לוקח בפנים דברים קשה מידי אני בוחר לראות את העולם ככה.
אני ממש אבל ממש לא לבד.
מחר יש לי שני דייטים אחד בבוקר ואחד בערב.
עם בנות שנפגשנו כבר והתנשקנו-דייט אחד.
והן ממש מוצאות בי עניין.
הזמן יעשה את שלו ונראה עם מי זה יתקדם…
מאמין שהזמן הוא התשובה להכל.
לא צריך לחתוך ממשהי לבד הדברים מסתדרים ומי שמתאימה לי נשארת.
אבל אין לי שום סיבה שבעולם להיות מבואס.
וזה כן משהו שלילי לגבי שאני לוקח סתם דברים כאלו קשה מידי.
אנשים אחרים בחיים לא יפגעו בי כי אני בחור חזק.
אבל לפעמים אני פוגע בעצמי סתם עם מחשבות דכאוניות…
וגם עם בראד פיט או ג׳ורג׳ קלוני היו מגיעים הערב הם לא היו מצליחים לדבר עם אף אחת פשוט כי כולם הגיעו למסיבה זוגות.
אז מחר אחלה יום יהיה.
ושבת שלום.
זז הביתה.
לישון.