חיים

אנחנו רואים ביחד את הסדרה וונדסדיי בנטפליקס הלילה על הספה.

היא מתכרבלת בתוכי ואני פתאום קולט שהפנים שלה לא מול הטלוויזיה לא מסתכלת.

אז אני שואל אותה-

מה את לא רואה איתי ביחד את הסדרה?

והיא עונה-

״אני מסתכלת עליה מההשתקפות של הדלת במרפסת כי כואב לי הצוואר והתנוחה לא טובה.

אבל אני לא רוצה להפריע לך…״

כאילו שהיא תסבול אבל העיקר שלי יהיה נוח.

משהי אחרת היתה אומרת לי-

״אוףףףףף תקום רגע לא נוח לי.״

זה די כנוע לספוג כאב וחוסר נוחות בשביל שלי יהיה טוב.

האמת שהיא ממש כמוני גם אני ככה.

כשאני מתאהב לא אכפת לי שלי לא נוח ולא נעים העיקר שהצד השני ירצה להיות איתי ויהיה לו טוב.

אנחנו ממש דומים בקטע הזה.