חיים

אני מרגיש היום שכל האנשים בחיי שמסביבי.

שאני בקשר אתם.

אלו אנשים שמחזקים אותי ונותנים לי כוח.

אנשים שמעריכים אותי.

ואני מרגיש מחוזק וטוב יותר.

היתה לי תקופה ארוכה שהייתי לבד.

רק עבדתי וישנתי עבדתי וישנתי.

אלו היו החיים שלי.

ועבדתי גם במקומות שהתייחסו אלי חרא.

לא התאמנתי בחדר כושר.

לא עשיתי כלום.

סתם ריקבון על הספה.

היום אני מרגיש שאנשים מעריצים אותי.

שאני בסביבה תומכת.

אני בתקופה מאוד עמוסה בחיים אין לי זמן לנשום.

בכלל…

אני גם עובד משרה מלאה.

גם מתאמן בחדר כושר.

גם בת זוג.

גם לימודים.

אין לי יום אחד בשבוע שאני לא מסיים אותו מאוחר עם הלשון בחוץ מעייפות.

אבל ההרגשה הפנימית התמיכה של הסביבה פשוט ענקית!

אנשים מבינים כמה אני טוב.

מי שקרוב אלי.

הרגשה שממליכים אותי למלך.
זה האנרגיות שאני מקבל היום.

לפני כן יותר דרכו עלי.

זלזלו בי.

נראה לי זה השינויים שעברתי בחיים שהרימו אותי למעלה שחלק גדול מהם זה העבודה שמצאתי.

זה כמו כשהייתי נער הייתי בודד וביישן.

נחבא אל הכלים.

לא הכי פופולרי ומקובל כמו היתר מסביבי.

ואז בכיתה יא ראיתי פרסומת אחת על הקיר בכיתה שלי ששינתה לי את כל החיים שלי עד היום!

היה כתוב בה-

״היחידה לקראת גיוס-קורס הכנה לצה״ל״

היינו רצים בפרדסים ליד כפר סבא.

עושים מסעות ביערות בישראל.

היה לי אחד מהקורס שקראו לו ליבוביץ׳.

וכל סוף אימון היינו צועקים כולם-

״מי בא לליבו???״

לא היינו שואלים אותו בכלל אם אפשר או לא.

פשוט צועקים את זה ואז היינו מגיעים אליו הביתה מתנחלים אצלו וטוחנים המבורגרים.

פגשתי שם אנשים טובים שהרימו אותי למעלה וחיזקו אותי.

פשוט בסביבה תומכת היום וזה הרגשה טובה ומצויינת.

גם אם בעולם הזה של בדסמ נשלט פוגש שולטת ששואבת ממנו כוחות ואנרגיות הוא צריך לעזוב אותה.

סוחטת אותו מכל הכיוונים…

אנחנו צריכים לחזק אחד את השני.