חיים

הייתי בערב בפארק לאומי רמת גן עם הבת זוג.

באנו לראות את המיצג המרשים של האורות והפרחים.

כשבאנו לחנות את הרכב היתה שם בחורה צעירה שעמדה עם הרכב באמצע הכביש והתעסקה עם הטלפון וכלל לא שמה לב שאמבולנס רוצה לעבור והיא חוסמת לו את הדרך.

עכשיו לפספס אמבולנס מולך זה ממש קשה.

גם האורות מסנוורים גם הסירנה חזקה והיא בשלה עסוקה בטלפון ולא מבחינה מה קורה מסביבה.

מסתכל עליה חמש שניות לא עושה כלום.

מסתכל עליה עשר שניות לא עושה כלום.

ואז אני יוצא מהרכב של החברה שלי ודופק לה חזק על השמשה של האוטו מסמן לה שתפנה כבר את הדרך קיבינימט יש אמבולנס שהיא חוסמת אותו.

ואז אני קולט גם שהנוסע לידה עושה לי תנועה עם הראש שאני לא בסדר שאני דופק להם על השמשה של הרכב.

כמה אנשים מרוכזים בעצמם יכולים להיות.

כמה אגו.

כמה אדישות.

כמה אפשר להיות מרוכז בטלפון המטומטם הזה ולפספס אמבולנס.

היא עוד היתה יכולה לנצל את זה שהיא אשה והיא ״עלמה במצוקה״ ולהגיד-

הבחור הזה בא ותקף אותי דפק לי חזק על השמשה ואיים עלי.

מכיר בנות שמוסיפות עוד שטויות כאלו…

והאגו הזה.

המחשבה הזו שאתה מרכז העולם זה לא רק המקרה הזה.

זה בהרבה מקומות בהרבה מצבים.
כמו הבחורה שהיתה גרה ברחוב שלי ואמרה לי ש80 אחוז מהאנשים בעולם מטומטמים ואין לה מה לדבר עם 80 אחוז מהאוכלוסיה היא אטאיסטית וכל מי שמאמין באלוהים הוא מטומטם כי אין לזה הוכחות.

שמש זורחת לה מהתחת!!!

אדישות.

כשדברתי על זה עם הבת זוג שלי על הבחורה שחסמה אמבולנס והיא אחות בבית חולים.

היא אמרה לי-

״יש גם תמיד בבתי החולים את המשפחות שבאות לבקר את הקשיש כשהוא כבר עוד מעט מת והם בונות על הירושה שלו.

כל החיים לא באו לבקר אותו ועכשיו כשהירושה מנצנצת להם מול העיניים הם נזכרים להגיע.

אני מריחה אותם מקילומטרים מזהה אותם מיד זה כאלו שבאים ומרימים את הקול וצועקים על כל הצוות רפואה שמטפל בו.״

כל מי שהשמש זורחת לו מהתחת שונא אותו!!!!

איכס!!!