כשהחברה שלי נוסעת בכביש זה מוריד לי ממנה לגמרי.
לוקח לי כמה ימים לעקל את מה שאני ראיתי.
נסענו ביום העצמאות לראות את המשפחה שלה לארוחת החג.
והיא ידעה שהיא באיחור.
ודווקא בזמן הזה כל השדים המרוקאים שלה יוצאים החוצה.
היא נדבקת לרכבים מקדימה לתחת שלהם צועקת להם לעוף מהדרך ואני אומר לה-
״את לא שומרת מרחק אם הוא דופק פתאום ברקס את בתאונה.״
והיא ממשיכה עם הנסיעה הפרועה שלה שבעיניי זה מאוד אלים גם.
ואני מסביר לה-
״אם תסעי לאט ורגוע תגיעי חמש דקות מאוחר יותר.
זה כזה הבדל??
מה המשפחה שלך לא תכניס אותך לעל האש כי אחרת בחמש דקות יותר…
ומה את מתרגשת מרכבים איטיים…
גם אם את צודקת הכביש לא ישתנה בשבילך כי את צודקת.״
וזה פשוט מוריד לי ממנה לגמרי.
נסיעה לא בטיחותית.
נסיעה אלימה.
פרועה.
אני חושב שדווקא אנשים שנוסעים לאט ורגוע הם אנשים הכי בטוחים ושלווים עם עצמם כי בעצם בגישה שלהם הם אומרים-
שיחכה לי הבוס.
שתחכה לי הישיבה בעבודה.
שתחכה לי החברה.
שתחכה לי המשפחה.
אני אגיע עוד חמש דקות מאוחר יותר אבל לא אגמור את החיים שלי על הכביש…
היא נוסעת כמו משוגעת…
המחשבה שלי עכשיו זה-
אם נמשיך להיות זוג יום אחד כל העצבים שהיא מוציאה על הכביש היא תוציא גם עלי…
זה מוריד לי.
הזןג הנשוי שגרים קרוב אלי שתפתי אותם בזה פעם והבחורה אמרה לי-
אני נפרדתי מבן זוג שנהג ככה ואז פגשתי אקסית שלו והיא סיפרה לי שנפרדה ממנו מאותה סיבה.
סעו לאט ושכולם יקפצו לכם.
אפילו אם אתם נשלטים ומחכה לכם שולטת חחח
אתם לא תגמרו את החיים שלכם בשבילה.
כשהגענו לשער של המשפחה שלה אמרתי לה-
מכירה את השיר של אריק איינשטיין ״סע לאט״?
כדאי לך לשמוע אותו…
המשפט הכי נכון שהוא אומר אגב בשיר זה-
״לא יתחילו בלעדינו סע לאט.
סע לאטטטטט״
אגב גם כשאני בוקר יוצא לעבודה שלי ברגל ורכבים לא עוצרים לי במעבר חציה.
אני מסתכל לכיוון שהם נסעו בו והם נתקעים ברמזור אדום…
לא עצרת לי ועצרת אחכ באדום.
