זה באשמתי.
היא היתה אצלי אתמול בדירה שלי והתחילה לדבר על מעבר לגור אצלי ואני אמרתי לה שאני עדיין קשה לי עם זה.
שאף פעם לא גרתי עם משהי לפני כן.
אנחנו כבר שנה ביחד.
היא התאכזבה ואמרה לי שהיא נותנת לי שבועיים לחשוב על זה.
ירדו דמעות היה קשה לשנינו.
יש דברים שמפריעים לי.
אני לא הולך להתייעץ כאן באתר הזה עם אנשים שאני לא מכיר.
לא הולך להתייעץ גם עם חברים.
לא עם אמא שלי-זה גם ילדותי בעיניי…
זה חשבון נפש שלי עם עצמי שגם היא עוברת אותו עכשיו.
דבר אחד ברור-
מגיל 20-21 אני יוצא לדייטים.
היו לי מאות דייטים.
חרשתי את כל הארץ להיפגש עם בחורות.
מעולם אבל מעולם לא פגשתי משהי שעשתה עבורי מאמצים והשקיעה בי כמוה!!
והיא כן מוצאת חן בעיניי.
כשהיה ט״ו באב היא היתה בדרכים היתה תקועה שעתיים בפקק בשביל להביא לי מתנה חמודה שאפילו לא הוצאתי אותה מהניילון בבית שלי.
ואני סך הכל הלכתי לעזריאלי להביא לה ורד ושוקולד שזה היה בדרך אליה…
כל פעם השקעתי מעט כשהיא עשתה מאמצים מעל ומעבר…
שאלתי אותה אם היא אוהבת אותי אתמול כשזה התפוצץ והיא אמרה לי-
אם לא הייתי אוהבת אותך לא הייתי כאן עכשיו.
יש לי דמעות יש לי מחשבות זה קשה…
אבל לא מתכוון להתייעץ עם אף אחד מהסיבה שגם אם אתייעץ עם אחרים ההחלטה שאגיע אליה לא תהיה החלטה שלי.
אלא טיפים ששתלו לי במוח אנשים אחרים.
זה ביני לבינה!!
אם נפרד זה יהיה הפסד גדול בשבילי…
היא אמרה לי בכאב שנשבר לה האמון בי כי זה כבר פעם שניה שאני מראה הססנות והתלבטות להמשך הקשר שלנו.
היא צודקת בהכל.
אני אשם האחראיות עלי.
אבל עדיין לא הפסדנו אחד את השני.
זה הפסקה קטנה בשביל ששתינו נחשוב על הדברים ונחליט.
