כשהייתי בשנות העשרים שלי והייתי יוצא לדייטים והיה לי דייט מוצלח גם הייתי חושב לעצמי-
כדאי להתקשר אליה יום למחרת?
כדאי לשלוח לה הודעה של בוקר טוב?
האם אני לא אצא נואש מידי אם אשלח לה הודעה ישר של בוקר טוב?
כדאי להתקשר אליה פעם אחת ביום לשאול מה שלומה?
אולי פעמיים?
או לי רק כל יומיים שלא אהיה נודניק יותר מידי?
כאלו מחשבות מטומטמות והקטע הוא שבנות באמת שופטות לפי השטויות האלו…
מחליטות לפסול על הדברים הכי מטופשים שבעולם.
בקשר שלי עכשיו אני בכלל לא חושב על זה מתקשר מתי שבא לי שואל מה שאני רוצה לשאול מתי שבא לי.
כאילו אני מתקשר להורים שאליהם אני יכול להתקשר בכל שעה.
פשוט מרגיש בנוח…
חבל שזה לא ככה עם נשים שיש את המשחקים המטופשים האלו כי זה באמת ממש ממש מטומטם.
ובשיחות עם חברים אומרים לך-
״אל תראה רגש אל תשאל מה שלומה אל תתקשר שלא תהיה קל מידי.
שתהיה קשה קצת להשגה.״
זוכר שהיה לי חבר בערך בגיל 24 שאמר לי-
״אתה צריך לצאת עם משהי מכוערת שלא לטעמך בכלל לשים עליה פס ולדעת שככה אתה צריך להיות עם כל הבחורות.״
פשוט טמטום אחד גדול בחיי.
כשאתה בקשר טוב אתה פשוט אתה מרגיש בנוח.
וזהו.
בלי כל השטויות האלו.
נשים כאן זה באמת דברים מטומטמים לפסול עליהם אם זה מה שמנהל אותכם…
