שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיים

הכל טוב.
לפני חודשיים. 23 בפברואר 2024 בשעה 0:13

זה היה בנופש מהעבודה שלי.

לקחו אותנו ל3 ימים באילת.

עשינו הפלגה ביאכטה וכנראה שיש לי מחלת ים מאוניות שפשוט גומרת לי לאבד את כל הכוחות שיש לי.

עבדתי בתור מציל בבריכה שנתיים וחצי והייתי שחיין כשהייתי ילד.

יש לי בטחון אובר מוגזם במים.

מבחינתי אני יכול עכשיו להיכנס למים ולשחות לבד מתל אביב עד לקפריסין.

קללללללללל

ככה אני מרגיש.

אז עשו תחרות במים הפתוחים בלב הים ליד אילת.

שמו כמה תחנות במים שהיה צריך לגעת בהם ולחזור.

המציל על היאכטה התעקש שכולם יורדים למים עם חגורת מצופים אף אחד לא יורד בלי זה.

אני שהייתי שנתיים וחצי מציל חשבתי שאני לא צריך את זה אבל זה טיול מטעם העבודה ולא בא לי להיות כוכב ולנצנץ עם בעיות.

סבבה זרמתי עם כולם שמתי חגורת מצופים על המותן שלי.

אני מתחיל לשחות ואחרי כמה מטרים פשוט מרגיש אני קורס שכל הגוף שלי לא מסוגל לזוז.

כנראה זה המחלת ים כי גם הקאתי לפני כן כשניסיתי לאכול צהריים על הסיפון של האוניה.

אני מרגיש שאני נשמט למטה ומפסיק לזוז.

אבל היתה עלי חגורת מצופים ופשוט היא החזיקה אותי.

לא רוצה לדעת מה היה קורה אם הייתי מנסה להיות רמבו ולא לרדת אתה למטה.

גם אם אני באמת חושב שאני כריש במים ואני באמת כזה.

אין מה לעשות לפעמים יש גורמים פיזיים שהם לא בשליטתנו.

מזלללללל.

לפעמים אני נזכר במקרה הזה כי הסכנה שם היתה ממש מוחשית עבורי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י