החיים נתנו לי כל כך הרבה כאפות וסטירות.
אגרופים לפנים.
הפילו אותי לריצפה וקמתי בחזרה.
היום אני במצב שאין שום אדם בעולם שיכול לפגוע בי.
לא גברים לא נשים.
ואני שלם עם הדרך שלי.
כשהייתי בכיתה יא-יב הייתי בקורס הכנה לצה״ל-
״היחידה לקראת גיוס״
קראו לו…
המאמן שלי שם הוא אחד האנשים הכי טובים שפגשתי בחיים שלי.
יש מעט מאוד אנשים שפגשתי בחיי שאני יכול לומר שהשפיעו על החיים שלי באופן משמעותי.
שהביאו אותי לקצה גבול היכולת שלי והרימו אותי למעלה בדיוק ברגע המשבר הזה.
הוא אחד מהם.
עד היום אנחנו חברים טובים.
כשחשבתי מה לעשות האם להיפרד עם הבחורה שהיתה חברה שלי שנה וחצי או לא.
בקשתי ממנו שיבוא להיפגש איתי בדירה שלי.
נשב על בירה ונדבר על זה.
הוא אמר לי שחשוב מאוד שאתמודד עם האמת ולא אברח ממנה.
שאפגש אתה במציאות ונדבר על הדברים פנים אל מול פנים.
לסיים את זה כמו גבר לא לברוח ולהיעלם.
עשיתי את זה כמובן.
אז לכתוב כאן הודעה בפרטי ואז לחסום זה ההפך מכך.
אין לי שום אפשרות להגיב לאחר מכן…
גם צריך לדעת לדבר בכבוד כמובן.
אבל לא משנה אני לא נפגע אין אף אדם בחיים שיכול לפגוע בי.
ואני גם בן אדם חזק.
והולך לי טוב מאוד עם נשים.
משתדל שיהיה להן רק טוב איתי וממש טוב להן להיות בחברתי.