חיים

יש לי עד 22 באוקטובר.

מחר אני חוזר למילואים.

כבר ביום שני שיבצו אותי בסיור על הגדר.

אני נורא נהנה מהסיורים האלו.

פעם אחרונה ישבתי בתצפית יפה עם שני אנשים מבוגרים שהם חלק מהיישוב ליד.

פינקו אותי בכוס תה בלילה סיפרו לי על ההיסטוריה של היישוב לידנו.

סיפרו שקיימת ממש לידנו אנדרטה לחייל שנפל בעזה.

ושאחד מהם היה במלחמת יום כיפור.

כל סיור הוא חווייה.

אני לא סובל אני נהנה 🥳🥳

אבל זה כנראה הסוף.

סוף המילואים.

איך אומרים משינה-

״להתראות שלום.

זה לא נגמר זה רק הסוף״