|
|
|
באת בסערה, נגעת בכל מה שהיה
היית מלאה סתירות וניגודים
היית כמו הגלים הכי גבוהים
כל בוקר היה כמו להתעורר מחלום
כל היום רק חיכיתי ללכת לישון...
איכשהו התנגשו הדברים
איכשהו בין הסערה התערבלו החושים
נכנסו דברים שלא קשורים
ונוצרו מצבים בלתי תלויים
הלכת אך בתוך המחשבה היית
הלכת אך בכל רגע של אושר או חולשה הצפת אותי ברגשות שונים
איכשהו עברו כמה שנים
ושנינו מתנחמים בזרועות אחרים
מנסה להרוג את התחושה
אבל הדרך רק מתקשה ומתקשה
את מחפשת משהו אחר
לא מוצאת כלום
שולחת מדי פעם הודעות
טיזינג כבר נמאס עלייך אבל את לוקה בו לעיתים
הכל נראה לך מרוחק ואת מחפשת קירבה
תמיד אחר המגע איכשהו יוצא שזה רק התרחק
יש בך משהו שפשוט תמיד רוצה להרוס אבל את מחפשת דרך לבנות
אין לך בעיה להשיג אבל את מחפשת את הלא מושג
את כבר מזמן הבנת שאת תמיד רוצה את מה שאין...
אני יודע שהייתי קרוב, אני יודע שהייתי יכול,
מצטער שנגעתי בכפתורים האדומים יותר מדיי
מצטער ששיחקתי בציפור הנפש
מקווה שתצליחי להתגבר , השלמה היא פתרון ומשם רק יכולים להתחיל לבנות..בלי זה את פשוט בונה מגדלים באוויר...
בכל מקרה היה נעים מאוד...
