האלמוני

באת בסערה, נגעת בכל מה שהיה

היית מלאה סתירות וניגודים

היית כמו הגלים הכי גבוהים 

כל בוקר היה כמו להתעורר מחלום

כל היום רק חיכיתי ללכת לישון...

איכשהו התנגשו הדברים

איכשהו בין הסערה התערבלו החושים

נכנסו דברים שלא קשורים

ונוצרו מצבים בלתי תלויים

הלכת אך בתוך המחשבה היית

הלכת אך בכל רגע של אושר או חולשה הצפת אותי ברגשות שונים

איכשהו עברו כמה שנים

ושנינו מתנחמים בזרועות אחרים

מנסה להרוג את התחושה

אבל הדרך רק מתקשה ומתקשה