״המהפכה״

ייצר הרע בונה סביבך חומות שלא יתנו לה להכנס

המקום הנוח המוכר לא נותן לה להכנס

המקום הזה משבש לך את הראש את המחשבות ממגנט אותך וחולק עלייך התמסרות לגביה.

הבנות היפות שלך קנאיות רוכשניות, רק לא יותר ממנה רק היא חסרת אונים, אתן מהססות שלא תתנו לעצמכן להכנס 

הפחדים שלך גוברות שלא יתנו לה להכנס

המרחק מעייף אותך שלא יתן לה להכנס

הנשמה שלך אטומה רדומה כה שלא תתן לה להכנס

השדים מעלייך מגרשים אותה הצלע החלש בתמונה לא נותנים לה להכנס

יגיע יום תחפשי בה ותשאלי למה לא נתת לה להכנס

היא מכירה אותך היא שלך יותר ממה שאת חושבת שתעזרי לה להכנס 

הנשמות שלכם מתקשרות רוצות להיות ביחד מתמזגות מרחוק

בינתיים היא רואה אותם שומעת את צעקתם היא שם לידך ואת עיוורת כי יצור תופס אותך חזק לא נותן לך לצאת מהחדרו כובל אותך בכבלים שלא רואים.... תאומת נפשך משדרת מרחוק גלים, אולי תביני שאת טועה לגביה תנסי להרגיש לשמוע אותה.. לפני שתשרפי אותה בגהינום של אויבים שמטשטשים אותך.

חושבת שכל מה שהיא רוצה להיפגש עם תאומת נפשה. ומשם השמיים הם הגבול.

"כך התחילה לצעוד אילו

כך היא רוצה אותו בידיה אך היא מפחדת עליה

כך היא מלאת ביטחון ובאותה מידה פוחדת המון 

ובשניה יכולה לאבד את הכל ולהתרסק בגללו

כן זה גור קטן

היא לא רוצה לרדת על ברכיה היא המלכה בסיפור הזה

הוא ממתין לאישור שלה מסכן מרוסק מגעגועים

היא לא יודעת איך נמשכת אליו כך כנוע איך חלפו הזמנים עליה

היא אוהבת אותו למעלה כמוהה

היא רוצה את השליטה לידיה כי זה מרגיש בבית

היא מרגישה ביטחון ואושר לידיה

ציפור רוצה אותו גור קטן לרגליה

היא לא הייתה כזאת היא מבוהלת מעצמה

והוא כה חמוד דורש אליה

האם זה יגביל אותה

אם תתמזג איתו ותוריד את החומות מעליה

והיא תוהה אם הוא כל בקשותיה?

אדון צעיר......................" 

נכתבת לפני מספר שנים... משעשע

כך גם יש שני סוגי בני אדם.
הממוגנטים מלאי ביטחון ואמונה, הם יודעים כי הם נולדו להצליח ולנצח.
אחרים, כה הרבה אחרים, אינם ממוגנטים.
הם מלאי פחדים וספקות.
כשניתנת להם ההזדמנות הם אומרים
״מה אם אכשל״, אנשים מהסוג הזה לא יגיעו רחוק.
פחדם להתקדם פשוט גורם להם לדרוך במקום.
(לקוח מתוך ״כוחו של התת מודע״ / ד״ר ג'וזף מרפי).

בלילות הרטובים מחשבות טורדניות חלקן עמוקות ורחוקות מלשתף..

עולה לגבעות ללא נשימה מפנטזת רועדת בלה בלה בלה... מרגישה שהגעתי לעולם הבא :)...

הם לא שקרים ולא מסיכות בכל אוויר לראות חיים כוכבים נוצצים
עורב המחברת בקווים אדומים מציירת זעקה "אל תגעו בזו האהבה..."

 
אנשים נעמדים בהווה המומים בלב כבד צועדים מים צלולים לחן ערמומי תהום עמוק, תות נמצא מישהו זרוק לשם לא מוצאת תשובות לשאלות לא חסר לא עוד, כנועים סוגדים לשולטים עם חליפה ומשקפיים שחורות עוזרים לרפא את ולהעניק כיף וסיפוק, שני הצדדים מתחברים עטופים ובאוויר עפים. יש כאלה מתבוננים האם הם מצליחים? עולם כחול בעיני רבים..
סמים קשים ללוחמים עוורים והומר כבד על הלב, אנשים לא מרחמים הולכים ודורכים מקנאה הורגים.

הולכים משינה אנשים קלים, חרבות זמן של משוגעים צעקות ואיומים פחדים כפואים ורובוטים נענים מנצחים...
מסלול ארוך מלא תשוקה הופך איתך לעליון אלילה אהבה קשורה למבט תמים ניבים גדולות צמאים... כמו תינוק נולד מובהל קופץ שהוא מרגיש וכבר נדבק בטראומה אנושית... רק לא שאלנו מה הוא אוהב... למי הוא שייך....
רבים שווים עוברים ועוברים צוחקים ובוכים נהנים מגבהים נרתעים וחולים רבים שווים מתמרים עסוקים לא נחים מהר מהר מי מגיע ראשון לאן ממהר שאלו הגבירה והאדון ציפור ברחה מהקן אני תוהה שואל עוטף מרחם וזועם לרצות לעוף כלוא אצלם עם יונה ועלי זית גבוה מאוד בשמים. 

סיימתי לכתוב את הכאב הזה
סיימתי לחיות את החיים שלכם
שוב אתם מוכרים אשליות וקונים חליפות
כבר לא מפחדת מכם כאש בוערת תבלע אותכם
חיים שלמים חיה בגהינום שלכם
זה לא אישי
אני בוערת מבפנים 
החיים האלה בשביל להיות אני ומי שאני

זה רגש חווים אותו מהבטן וכמה נסביר אותו במילים לא נוכל להגיע לפירוש המלא שלו.
בתור נשלטת אני יכולה להעיד על עצמי עם המעט ניסיון שלי, במהותי נשלטת תשוקתי ואהבתי להשתייך להישפט להכנע להתמסר.
אני מזהה שולטת כהיותה חזקה באופי והנפש צריכה להוביל חכמה אינטלגנטית בשביל לקחת אחריאות על נשלטת אשר לוקחת את חייה בידיה.
שליטה זה אינטרס הדדי ולא ניצול.
אחת למעלה והשניה למטה. אחת מכתיבה והשניה נענתה. אחת רוצה להכאיב והשניה לכאוב, סיפוק לשתי הצדדים.
שליטה אמיתית זה לא משחק תפקידים זה דרך חיים אשר מחדדת את החושים שלנו על ידי הבעה של ביטוי עצמי, אף אחד לא נולד מלומד הלמידה היא נרכשת מהניסיונות שחווים על בשרינו אז אפשר להבין את מקומנו בעמדות ואיך לעשות את זה נכון, ולשכוח מתקופות שלא אפשרו להתבטא בצורה נכונה ומכשלונות מרות.
לא צריכים להתאמץ יותר מדי פשוט להשתחרר ולהתמסר.

המראה שלכם.... מסך עיוור......

אתם לא כאן לא שמים לב...... נהנת?

רואה אותכם מתפתלים מבפנים.......... חלולים....

האם נהנת?......... להפשיט לכנס לצאת ללא תועלת?.............

אתם לא מבינים? לא אתם לא..... מבט אתם נעלמים......

אל תקראו אותי ואל תנסו.......... לא תבינו מה אני צופה מכאן!..........

בתוך האש שלכם אז הפסקתי לפחד מכם.... עכשיו אני מבינה על מה אתם מדברים אבל, לא לא מבינה מאיפה זה בא.............  זה ממש שורף.....

מאחורי השתיקה שלי יש את כל מה שאף פעם לא תבין.

מגיעה לילדים שלך אמא שמחה.

"סלח לעצמך על העיוורון ששם אותך בדרך של אלו שבגדו בך. לפעמים לב טוב אינו רואה את הרע."

מעולם לא אמרתי לך לעצמי תודה שחיבקת לי את הפחדים והגנת עלי גם מעצמי...... 

מלאך
אוהבת אותך ערומה במיטה משתוללת לא רגועה
מלאה רעשים ועצב עצום בפנים כך את חושקת כנועה סוגדת ומתחננת להכות סטירה אחרי סטירה שריטות מצמררות על גופך
אוהבת את הכאב שבך
אוהבת אותך מנגנת על גופי
מבטך החודר בעינייך השחורות המחייכות לי
אוהבת אותך מקשיבה לפעימות לבך ומוציאה את הפחדים מתוכך
אוהבת אותך מטורפת מתמיד מושיטה לי יד לקפוץ מעל הגל 

מחכה לקראת הפגישה שלנו.
כמו כלבה טובה.
אני מפוצצת רגש של בדסם שנמצא בתוכי, אנחנו מחכים לך.
בא לי לכנס אלייך להכיר אותך בא לי להרגיש אותך, בא לי כאב עמוק בא לי לחוות פחד, בא לי שהלב יפעם פעימות חזקות,
משתוקקת לרגשות האלה איתך
לא מצליחה לדמיין אותך ולא את העוצמה שלך.
מקווה שלא אקבל התקף לב.
סופרת את השעות ועדיין לא מצליחה להרדם.
:) העולם בעומקים רועד אני נמשכת אלייך חזק.
אוהבת אותך אש רותחת, מסתורית האם תוכלי ללמד אותי את עולם האפל בבקשה? אוהבת את הלב שלך אדום מדם, את הראש שלך החכם. מתגעגעת לקולך מתרגשת לראותך. אני אגיע מוכנה לרשותך, כולי שלך.
האם הפעם אזכה?

ימים קשים עוברים עליי מנסה לדלג בין הטיפות שלא אתלכלך ומעל הבורות שמפריעים, ולפעמים נכנסת בפנים לצלול עמוק.
-כלואה בעולם עומקי פחדים רוע שיפוטיות אכזריות אלימות התעללות כאב סבל שריפות הרוגים אבלים, יותר מתמיד הפכה האנושות לשטנים.
מי אנחנו בעולם אלה רק אורחים!
מי יודע להיות רגיש, מי זה טוב ומי זה רע? מי רוצה לדעת לחיות בשליטה, מי רוצה לענוד שרשרת חרות?
הפכנו עולמות עדיין כסף חומריות החשוב לרוב האנשים. האם זה עושר או אושר? האם זה זיוף ושקרים.
מרחפת הולכת בצדדים במבוך עמוק נפגשת עם הקירות הקרים שואלת על הקצה להגיע לאור, עונים לי בחיוך ״אנחנו נמצאים בתוך התהום״.
אלכוהול סמים אבקות לחזיק שריר לא כך מתמודדים עם חיים זרים.
מתפללת ברחובות לבית עטוף חום רחוק על גבעת שלום.

יש לי מספיק ביטחון עצמי ואמיצה בשביל לעשות מהפכת תודעה לאלה שישנים על האף ולזה אשמח לכמה שיעורים. כל האמת בפרצוף!

-שיבוא עלינו
הראל סקעת
מילים ולחן: נתן גושן

פתאום נשכבנו שם תקועים במבטנו,
אתה באש אני שייך יותר לרוח.
אמרת ״אין לי בעיה עם מלחמות,
אך כמו כולם כך גם אני צריך לנוח״

זוכר עצרנו שם, קפואים עד עצמותינו,
יושבים ומחכים שייפסק הגשם.
מלא שטויות עושים בשם אהבתנו,
מתי נגדל ונגמל מזה בעצם.

וכשיבוא, נו מי אם לא,
מה נגיד לו,
אולי שדי לנו כבר.

וכשיבוא, נפציר בו,
כבר חיינו פה שנים,
מחכים לרחמים
שיבואו עלינו.
זה כל כך מרגיש שהזמן...

פתאום נבהלנו קצת, חוזרים על עקבותינו,
מה שאבד או התפספס לנו בדרך,
שקועים במחשבות של מה יבוא עלינו,
במקום ליפול לגאווה כורע ברך.

וכשיבוא, נו מי אם לא,
מה נגיד לו,
אולי שדי לנו כבר.

וכשיבוא, נפציר בו,
כבר חיינו פה שנים,
מחכים לרחמים
שיבואו עלינו.
זה כל כך מרגיש שהזמן...

או שתיפול האש
או בחסדי שמיים
אם לא ניפול מהרגליים
נחכה עוד שיבואו עלינו.

מה זה הכוח ששולל מאיתנו את זכות הבחירה? למה הוא מונע מאיתנו את הזכות להיות מלכות ואדונים לעצמנו?.

שטן אדום בגיהנום בתוך הר געש מפוברק, משתוקקת רוצה לחוות את הכי מטורף שלך. רוצה להשתגע אצלך בתוכך רוצה את זה אמיתי מוחשי לטעום מתוק חריף ושורף כמו האש שלך.

לכאוב לכאוב לכאוב ולכאוב.

לקשור את עיניי עם בד שחור ולפקוח אותם לילה אחרי שהכל תם ונשלם.

בלילה אחד חברה כואבת לידי זועקת לעזרה "מאלוהים".

אומרת לי האם אוכל להשתמש בראש שלך לבצע איזה נס עולמי?

עניתי לה שהיא מוזמנת לשבת אצלי בין השורות בתנאי מעל כל הכותרות להתחיל במילה בריאות!

הסיטה את עיניה במבט מושפל, חושבת איך להתחיל? הרמתי את ראשי למעלה והקדמתי אותה בחיוך עצוב מוסתר, בואי נדבר כל אחת מזווית ראיה שלה ולבחון את הניסים בחיים. אני שואפת להגיע לכסא המלכות של עולם החופש לעזור לסייע לרפא את האנושות..

מה איתך?

משכך כאבים?

ימים עוברים שוב שבוע נגמר נברא מחדש ואני ריקה..
הלילה לא נגמר ואני צמאה לטיפות הגשם שמטפטפות מעל ראשי, רועשת לבדי לא רגועה נשמתי, משתוקקת 
נכנסת דופקת בדלתי מחייכת לוחצת יד ונעלמת.. חושך סערה ברקים השמיים רועמים ואני בורחת ורצה למרתף, פוגשת אותך יושבת על כסאך, מבטך מלא אש ואני משותקת דומעת ורועדת מעוצמתך, מתקרבת לאט פוחדת מעט, פותחת עיניי מדמיינת מלכה שם על זה הכסא, הלילה לא תם משאירה אותי ללא מילים ושוב מתגעגעת וריקה..