לפני 9 שנים. יום שלישי, 24 בינואר 2017 בשעה 15:27
רק חזרתי וכבר נמאס לי.
זה לא אתם, זו לגמרי אני.
ביוש
לפני 9 שנים. יום שבת, 7 בינואר 2017 בשעה 12:39
שנים שלא הצלחתי לדמיין את החיים בלעדיך. קרובים יותר, או פחות, תמיד היית שם. אהבתי אותך. לעיתים אהבה שורפת, מכלה ומייסרת, ולעיתים אהבה בוגרת, מודעת ורגועה. אבל אהבתי. תמיד. לפרקים ניסיתי לעצור. להעלים ולהיעלם. אולם תמיד נשאבתי אליך.
לכן זה תפס אותי בהפתעה. לא מוכנה.
אני כבר לא. לא אוהבת אותך יותר. מתחילה לפקפק בכך שאי פעם אהבתי. אולי רק אז, בהתחלה. אבל לא עוד. זה קצת מעציב אותי. כמו פרידה מחבר ותיק. כשהדרכים נפרדות וכל אחד הולך לדרכו.
אינני יודעת מה יהיה. אולי עוד נשוב להיפגש. אולי לא. תמיד אזכור אותך (והלוואי שיכולתי לומר שאזכורך בחיבה). כרגע אינני מאמינה שנשוב לקשר וזה קצת כמו אובדן. אובדן של כל ה"עתידים" שדמיינתי, אבל טוב לי. אני שמחה ונעים לי. מאחלת לך מכל ליבי את הטוב ביותר שתוכל לייחל עבור עצמך. אני כבר לא שם.
לפני 9 שנים. יום שישי, 23 בדצמבר 2016 בשעה 16:30
יש געגועים
יש תקופות משבר
אבל זה לא קשה
גם אם תסתתר
על כוכב אחר
אני יודעת ש
בסוף אמצא אותך
לפני 9 שנים. יום רביעי, 21 בדצמבר 2016 בשעה 7:57
וטוב לי
לפני 9 שנים. יום שבת, 17 בדצמבר 2016 בשעה 7:00
...You can run but you cant hide