שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נוסעת סמויה

הצצה לחיי כשולטת בנשים וכנשלטת של אדוני.
לפני 5 שנים. 13 במרץ 2019 בשעה 9:25

מאתמול אני מסדרת את הבית. נופלת לי שערה על הרצפה ישר רצה לנקות. מתכוננת בגוף, בבית ובנפש ליום הזה. והנה זה מגיע. מיכל נכנסת לחדר שלי ומתיישבת, עירומה ויפה ומתאפקת שלא לשוחח איתי.  שומעת את הצעדים של יפעת מכיוון דלת הכניסה  אל חדר המקלחת.  אני מקווה שלא חם שם יותר מידיי. חושבת על מיכל שיושבת לידי ושומעת את הלב שלה פועם מהר.

בתוך השקט הזה של הציפייה לאדון שיכנס, אני מדמיינת אותן כמו כלים ריקים שנכנסים לבית שלי. אגרטלות יפייפיות וריקות שרוצות להתמלא בפרחים של האדון והמורה.

אני מרגישה כשהוא מתקרב לדלת. כמו כלב שמריח את בעליו אני. ואז ידית הדלת חורקת, טריקה, סיבוב מפתח וצעדים. האוזניים שלי מזדקרות, העור שלי מתחדד ואני עוקבת אחר הצלילים. דרוכה. גם מיכל לידי לא זזה. שתינו קשובות למתרחש מעבר לדלת. מעבר לצעיף השחור שמכסה לי את העיניים בקפידה.אני שומעת אותו אומר משהו ליפעת שיושבת על האסלה בחדר המקלחת ואז שקט. הגוף שלי צוהל והנשימה שלי נעצרת כשפתאום הדלת  שלנו נפתחת.

הם נכנסו, שמעתי אותו מכוון אותה לכיוון המיטה עליה ישבנו אני ומיכל. הרגשתי את הכתפיים והחזה שלה

 

ציפיתי להרגיש אשה גדולה, ארצית. מהר מאוד הרגשתי ילדה לחוצה, חוששת, פגיעה כל כך. הנשיקה שלה חיפשה אותי. הרגשתי מוצפת בה,  היא שחתה בי כמו באגם מוכר ואהוב.

מאוד רציתי לתת לה להרגיש רצויה,  היא אמרה שהיא מרגישה שהמורה בוחנת אותה. אמרתי לה: אני לומדת אותך. והיה לי לא קל לקרוא אותה. היא הייתה קצת אילמת.אנחנו חדשות זו לזו. התנשקנו, נגענו, התלטפנו. המגע שלה מדהים. אני בדרך כלל נרתעת בהתחלה. לוקח לי זמן להתרגל , ואיתה זה פשוט זרם בקלות... 

 מחכה לך בפרטי...צאי מהפנטזיה ותתחילי להגשים את התשוקות שלך, יש לך כאן הזדמנות לעשות זאת עם מישהי שבאמת אפשר לסמוך עליה. בואי תחווי שליטה בלי התסביכים, שליטה נקייה, בה הכל בהיר ומודרך לך. 

נובה

לפני 5 שנים. 13 בינואר 2019 בשעה 11:30

 


שבע שנים והרבה מאוד נשים העברתי תחת היד שלי ושלו. יד אמן מיומנת שלו, יד מהוססת ואחר כך בוטחת שלי. אל כל אחת מהן הגעתי אני ומסרתי לו את התשורה. לא גופים יפייפיים ביקש לעצמו ולי, אלא עולמות ביקש. את הנכונות שלה להגיש לו את המחשבות הכי כמוסות שלה,את העולם הפנימי הכאוטי הנואש והשמחות הבנאליות.

מעולם לא ראיתי את פניו. קולו היה מקדש עבורי. מרחב בטוח בו שוטטתי ככוהנת דת. הסשנים איתו היו מופלאים וכשבחר עבורי שותפה לסשן היה זה תמיד כמסע נהדר במבוכיה הסודיים של נשים גדולות .

חלף זמן רב מאז שהובלתי אשה לגלות את השפחה שחיה בתוכה, להיקסם בקסמיו של עולם השליטה. חלף זמן ואני מתגעגעת.

אני קוראת לך. כן, לך: אולי את אשה חסרת ניסיון , אולי היה לך ניסיון כושל או מוצלח,אולי את  כואבת ופצועה אבל עדיין נותר בך רסיס אמון באשה שרוצה להחזיק את ידך ולהוביל אותך בדרכך שלך בעולם השליטה.

ולזכות בליווי ובשליטה מיומנת, מתחשבת ולא מתפשרת של אדון.

האם את יכולה לדמיין את עצמך כחלק ממשולש של שני שולטים מנוסים ורגועים ששליטה עבורם היא אמנות?

האם את יכולה לראות את עצמך מתמסרת כל כולך בנפשך ובגופך ?

אם ענית "כן" אבל גם אם את לא מרגישה בטוחה, אך עדיין הסקרנות בוערת בך- אל תוותרי לעצמך שוב. בואי. צאי איתי למסע חושני-רוחני בתוך המרחב הבטוח שנעניק לך.