נוסעת סמויה

 אמרתי להן: תנשמי לתוך הכוס שלך. תפתחי אותו כמו מניפה. תכתבי אותו. הן כתבו מילים כמו "לגעת" "פצע פועם" ו"נהר שוצף". חלק העלו זיכרון מסשנים, חלק המציאו כי מעולם לא חוו סשן. והיה מקום לכולן. בלי שפיטה, כל מילה נבדקה, פורקה, נעטפה בחמלה על ידי השומעות. 

אני יודעת שבעיקר כאן בכלוב נשים כותבות לבלוג כתיבה ארוטית. אבל יש חוויה אחרת בלשבת בקבוצה. מול שומעות חיות שמגיבות או רק מקשיבות. חלקן צוחקות, חלקן מתחרמנות, שואלות שאלות, מקבלות השראה לכתוב עוד. 

אחרי החג אני מתכננת לעשות עוד מפגש כזה ומי שרוצה מוזמנת. אם יש גם גברים שזה מעניין אותם אשמח לדעת.