פרק 14 חלק א
המתנתי במסדרון המרפאה אבל הראש שלי לא היה שם. לא ראיתי את הקירות הלבנים ולא שמעתי את רעש המזגנים. הייתי עדיין בסוויטה, מרגיש את הידיים שלה על ראשי הקירח ואת הגוף שלה נכנע לשלי. כשהיא יצאה סוף סוף מאחורי הווילון היא נראתה כל כך קטנה ושברירית. התעלמתי מהמבט הטכני של פרופסור משיח ומההסברים שלו; הדבר היחיד שעניין אותי היה המבט בעיניים שלה. תפסתי את ידה, היא הייתה קרה ורועדת, והידקתי את האחיזה שלי כדי להזכיר לה שאני כאן. לא כאבא לעתיד אלא כגבר שהיה שם איתה בלילה ההוא. ליוויתי אותה לרכב ובשנייה שהדלת נסגרה והיינו לבד נפרדנו בנשיקה מהירה. היא חזרה לחיים שלה ואני לשלי.
עברו שבועיים של שקט מתוח. בבוקר שבו היא ביקשה שאבוא הזמנתי מונית. ישבתי במושב האחורי בשתיקה, מביט החוצה על האנשים ברחוב וחושב על חמש השנים שעברו מאז היום שבו הכרנו. חמש שנים של קשר מוזר ולא מחייב שהגיע לשיא הבלתי צפוי הזה. כשהגעתי לבניין שלה נכנסתי ללובי, בירכתי את השומר לשלום ועליתי במעלית לקומה שלה. כשנכנסתי לדירה הריח של היוקרה עטף אותי. היא עמדה שם במטבח המרווח שבדירת הפאר שלה עם המקלון הקטן ביד והעיניים שלה היו מוצפות. כשראיתי את שני הפסים ידעתי שהשגנו את מה שרצינו.
מוזמנים לקרוא את הפרקים הקודמים בדף הבית שלי.