בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מציאות, פנטזיה, ומה שביניהם

הבלוג שלי משלב סשנים אמתיתיים, פנטזיות ודמיון מפותח.
הכול כתוב בצורת סיפורים שקורה בזה הרגע שעוזרים לקורא להיכנס לנעליים שלי ולחוות את הסשן יחד איתי.
שמח ללייקים ותגובות :)
תיהנו!
לפני 11 שנים. 26 בינואר 2013 בשעה 0:58

חח אתה כזאת נקבה קטנה (:
מה נקבה?!?
אני משתין בעמידה בחצר כרגע, מה יותר גבר מזה?
תסתכל עלי, היא אמרה בחצי פקודה 
השתובבתי תוך כדי שאני עדיין משתין
לא התביישתי, לא היה אכפת לי שהיא רואה אותי במצבים האלה...
היא כבר ראתה אותי בכל מצב, אני מרגיש יותר נוח בלי בגדים לידה מאשר איתם...

אתה זוכר על מה דיברנו אתמול?
את יכולה להיות ספציפית טיפה יותר בבקשה גבירתי?

הייתי נשלט די בעייתי (אני עדיין כזה אגב)
כמו כלב שבכל עם מחדש צריך להבהיר לו מי המנהיג.
תמיד ניסיתי לבדוק איפה הגבולות שלי, מתי אני מקבל עונש ואיזה, איפה אני יכול לכופף את החוקים.
זה תמיד התנקם בי, ותמיד המשכתי לנסות.
שורה תחתונה זה אמר דבר מאוד פשוט:
לזכור המון חוקים של עשה ואל תעשה.
אחת הדרכים של המלכה שלי לחנך אותי הייתה לתת לי יותר חוקים משאני מסוגל לזכור בכלל
ואז כשלא עמדתי בקצב והייתי שוכח דברים פה ושם היא הייתה מענישה אותי.
האמת שזה עבד, התחלתי לזכור הרבה יותר עכשיו!
אבל הפעם באמת שלא ידעתי על מה בדיוק היא מדברת...

אתה באמת רוצה שאני אזכיר לך על מה אני מדברת?!
חיוך אפל ושטני התחיל להתפשט על הפנים שלה

לא משנה מה אני אענה כרגע, אני בטוח אקבל עונש.
אם אני אבקש ממנה לחזור על מה שדיברנו אתמול היא תכעס שאני לא זוכר ותעניש אותי.
אם אני אנסה להזכר בעצמי ואני אטעה...זה יהיה הרבה יותר גרוע!
אסור לי לטעות, גבירתי תמיד אמרה לי:
"אין לי בעיה ללמד אותך 100 פעמים איך עושים את הדברים, אני רוצה שתהיה מושלם בשבילי, זה חשוב לי יותר מהכול".
אז התשובה שלי הייתה...

בבקשה גבירתי, תוכלי להזכיר לי?
החיוך שלה נעלם, היא נעשתה רצינית לחלוטין.
בוא מיד הביתה!

היא תמיד התחשבה בי, לא משנה כמה היא כועסת היא לעולם לא תשפיל אותי ליד אנשים, היא יודעת כמה זה חשוב לי.
אז כשאני קולט שאיכזבתי אותה, והיא קוראת לי להיכנס הביתה...אני יודע לאן זה הולך להגיע :/

פתחתי את הדלת ועמדתי להיכנס, כבר התחלתי לצעוד פנימה שהרגשתי את השיער שלי נמשך בעוצמה אחורה ולמטה.
כמעט נפלתי, כל הגוף שלי הלך קדימה והראש פשוט נמשך לאחור מהשיער בעוצמה.
"מתי תלמד, כלב טיפש, שהבעלים תמיד צריכה להיכנס לפני הכלב שלה?"
סליחה גבירתי, אמרתי תוך כדי גניחת כאב.
על 4! היא פקדה ושחררה את השיער תוך כדי שדחפה לי את הראש.
נפלתי קדימה מהדחיפה וירדתי מיד על 4.
נצמדתי לקיר ונתתי לגבירתי להיכנס לפני, רק אחרי שהיא נכנסה והסתובבה כדי לאשר לי נכנסתי גם אני הביתה.

אם אני אגיד לך שאתה הכלב שלי, אתה תגיד לי?...
וואף, אני הכלב שלך גבירתי!
ואם אני אגיד לך שאת הזונה שלי, אתה תגיד לי?...
אני הזונה שלך גבירתי!
יפה, כלב טוב.

חייכתי והרגשתי את הזיין שלי מזדקר.
מדהים כמה חירמן אותי לשמוע את המילים "כלב טוב".
כל כך עושה לי את זה לרצות את המלכה שלי...

ואם אני אגיד לך שאתה נקבה קטנה?
שתקתי.
הפה שלי נפער, נזכרתי שכשהי קראה לי נקבה קטנה אני אמרתי את ההפך ממנה...
ואם אני אומרת לך שאתה נקבה קטנה?!?! היא אמרה בטון כועס כשלא עניתי לה מיד
יצאתי מההרהורים העצמיים שלי ועניתי מיד - אני נקבה קטנה גבירתי!
סליחה שלא עניתי מיד.
השפלתי מבט והורדתי את הראש לריצפה, אני לא מעז להסתכל לה בעיניים שאני מרגיז אותה...
זה רק עושה הכל גרוע יותר.
עכשיו צריך רק לחכות בשקט ולראות מה עומד להיות העונש שלי, והאם אני אוכל לעמוד בו בלי לגרום לעונש נוסף בגלל ביצוע לקוי.

אתה אומר שאני טועה, נכון כלב?
נבהלתי, נפתחו לי העיניים והראש שלי עלה מיד.
לא גבירתי!! לעולם לא!!!
אם אני אומרת שאתה נקבה, ואתה אומר שאתה גבר...זה אומר שלדעתך אני טועה, לא?
לא גבירתי! אני טועה!! זאת הייתה הטעות שלי, סליחה זה לא יקרה שוב!
לא? אז אתה אומר שגם עכשיו אני טועה?!?
לא!! כן...לא!! אני לא יודע גבירתי, את לא טועה!! אני כל כך מצטער...
היא חייכה, לא מסוג החיוכים שאני אוהב...מסוג החיוכים שאני יודע מה בא אחריהם.
זה היה חיוך של סיפוק, סיפור מלראות אותי סובל באמת!
היא ידעה מה הדבר שקשה לי ביותר להתמודד איתו - לא לזוז לאורך זמן!

חכה פה, ראש על הריצפה!
הורדתי את הראש וחיכיתי...
כל שניה נראתה לי כמו דקה וכל דקה נראתה כמו שעה.
הציפייה ללא ידוע...פשוט נוראי!
שמעתי שריקה מהחדר, לא הייתי בטוח מה לעשות, היא אף פעם לא שרקה לי קודם.
אחרי 5 שניות היא יצאה עם קולר, הלכה לכיוון שלי בצעדים מהירים ועצבניים, שמה לי את הקולר באגרסיביות ומשכה אותי בכוח לחדר.
כשאני שורקת לך, אתה בא מיד!! הבנת?!?!
כן גבירתי, סליחה גבירתי זה לא יקרה שוב.
אתה עצבנת אותי כבר פעמיים היום! זה אומר עונש כפול!
השפלתי את המבט ולא אמרתי כלום.
תסתכל, היא אמרה.
הרמתי את המבט וראיתי חבלים ואזיקים מסודרים בצורה מושלמת במקומות שונים בחדר.
תבין, היא אמרה, היום אתה הולך לסבול בשבילי.
לא רק שאתה הולך להיות קשור ולא לזוז במשך חצי שעה...
אלה ברגע שתיגמר החצי שעה שלך, אני אשחרר אותך, ואקשור אותך בצורה שונה לחצי שעה נוספת!
ואז שוב אקשור אותך בצרוה שונה לעוד חצי שעה, ואז עוד פעם.
שעתיים בסך הכל, ואני מקווה שזה יהיה מספיק כדי ללמד אותך את הלקח.

העיניים שלי פשוט יצאו מהחורים שלהם!
שעתיים?!?!?
ב-4 מצבים שונים שבכל פעם אני לא יכול לזוז?!?!
הכי הרבה שלי עד עכשיו היה 25 דקות ברצף...פאק, לאן הכנסתי את עצמי?
הסתכלתי על המיטה וראיתי 2 חבלים.
על הריצפה הייתה ערכת אזיקים.
ליד הקיר היו 2 חבילות איזולירבן בצבעים שונים.
ומהארון יצאו שרשראות שמחוברות לאזיקים.

אתה תהיה כלב טוב ולא תוציא שום מילה נכון?
רעדתי....כן גבירתי.
יופי, ובשביל לוודא את זה...
היא הוציאה את הגאג טבעת החדש שלי ושמה לי אותו על הפה.
אתה כל כך יפה כשאתה מרייר על עצמך...עכשיו סתום תפה שלך לשעתיים הקרובות!

queer couple​(ג׳נדר פלואיד שולטת) - אין דברים כאלה כלבלב יפה אחד. גאה בך!!!
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י