דחף

אישה אהובה שהיא גם סימן פיסוק קריטי קראה לי ככה ואני מאוד התחברתי.

כי זה נכון.

אני אוהב את הקיצי, את ההתכרבלות, לשחק בשיער, לחבק וללטף.

ואני אוהב גם לשים רגליים על הדום אנושי.

(לא קשור: מסתבר שאנשים משלמים מלא כסף על הדומים בחנות רהיטים. נשמות הדומים יש בטבע, רק צריך למצוא.)

אז אני מחפש את ה-teddy bearית שתשלים אותי.

1. "היי נעים להכיר הייתי הרגע אצל זוג שרצה לצרף אותי, הגבר היה די יבש, אבל האישה היתה מהממת אז שכבנו וזרמתי איתו קצת כדי שהוא ישתוק. תשמע אני חרמנית אז אני באה אליך הלילה, יש לך 5 דקות לענות כן או לא ואתה בנזונה אם אתה אומר לא"

..

2. "אמאלה יא ווירד אתה בקטע של פטיש? אני ממש לא צריכה לדעת, וואו oversharing much?"

תפוס לי קצת הגב ובא לי נעים.

באקסטזות.

היה עונג.

כמעט לא נעים שזה היה מול אנשים מרוב מה שהיה שם. אני ועוד מישהי עשינו שם שמות, פעם במישהי ופעם במישהו.

כל אחת הכניסה בנשלט שלה יותר מהשנייה.

ורקדתי. עם מישהי שכל כך נהניתי מלהיות איתה. אפילו לא במובן הבדסמי החרמני-מלוכלך-יצרי. אלא פשוט.. צחוקים וקסם.

הפעם אני מאוד שמח שיצאתי.

בה אני מעלה תמונות חושפניות של נקודות החן שלי ואתם צריכים לנחש אם זה גידול/לאונן?

אני מרגיש כל כך טעון בימים האחרונים. הרגשתי כאילו אני מעמיד פני מת כשנכנסתי אתמול למיטה. האנרגיות שלי לא נתנו לי לישון. אז במקום להמשיך לשחק את משחק השינה יצאתי לרוץ 9 ק"מ. ואז כמובן התחלתי את היום שלי ישר ב-7 בבוקר.

ובאמת.

שאני לא כזה עייף.

וואט איז רונג וויט מי?

בעבר הייתי מאוד לא בטוח עם מי שאני. והרגשתי שבכיפור יש להתרחק מיצרים מיניים כי זה מנוגד לטוהר ולרצון להיות אדם טוב.

ואני מבין כיום שאדם טוב יכול לתת דרור למיניות שלו ועדיין להיות טוב, תורם ואוהב. וחשוב מכך שהחברה יכולה לאהוב אנשים ולקבל את האנושיות שלהם, שהם לפעמים חרמנים, לפעמים עצבנים, לפעמים רעבים.

אז בניגוד לפעמים אחרים שאני נכנס לכלוב ומרגיש כמו נרקומן שחוזר למאורה שלו, הלילה דווקא יש משהו חמוד ומקסים באתר הזה.

לילה טוב לכל הסוטים שיודעים שהם אנשים טובים וראויים לאהבה.

ספציפית יותר טוב יום חופש באמצע שבוע מאשר בשבת. שבתות נהיות כל כך עמוסות כי כולם יודעים שזה זמן פנוי אז קובעים מיליון תוכניות, וכמובן גם ארוחת שישי, ובין לבין אין באמת את הזמן שצריך לנשום.

מה שאני מדמיין עכשיו זה להיות עם מישהי פה, עם אותה עייפות לא מובנת של אחרי שינה טובה, שתניח את כל פלג הגוף העליון שלה עליי בזמן ששנינו על הספה. לתכנן להעביר ככה חצי שעה אבל להיגרר עד שיהיה חושך בחוץ.

יש לי בעיה קשה. הבנות שאני נמשך אליהן, שיש להן אישיות מעניינת, שהן מצחיקות וחכמות, גם נוטות להיות בנות מאוד תוקפניות. שיש להן ארס. שיכולות להפגין המון חום מצד אחד והמון אדישות סוציופתית מהצד השני. ואני לא אוהב את זה. זה עושה לי ממש רע. את מערכת היחסים האחרונה שהייתה לי פירקתי כי הבנתי שהיחס שלה פוגע בי בבריאות בכל מובן שהוא. העדפתי להיות לבד, לא משנה כמה זמן אהיה ככה, מאשר להיות בזוגיות רעה כזאת.

אבל מה אעשה? אמצא את האישה האוהבת, נטולת הציניות, אבל שלא אמשך אליה? אשחק בעצמי את התפקיד של "הגבר" שעושה בדיחות קרש בנסיעות להורים? שיחות סרק במיטה לפני שנלך לישון? מפגש זוגות בו נדבר על איזה פאזלים עשינו ביחד לאחרונה ואיך המחירים ברמת גן עלו אז החלטנו לעבור להרצליה?

מאז ומתמיד הרגשתי חייזר, וכעת בשלב הזה של משחק הכיסאות בו מצופה מכולם "לשבת" אני מרגיש שאין לי אופציה טובה. 

בינתיים אני ממשיך לעמוד.

דפיקה בדלת. היא הגיעה.

הו. עכשיו הכיף יתחיל באמת. אני קם לשחרר את סמרטוטי לכבוד המאורע. 

"אתה יודע מי באה?" אני שואל אותו בקול מוגזם שאנשים משתמשים כשהם מדברים עם תינוקות או בעלי חיים. הוא מנסה להגיב אבל אני שומע רק קול מעומעם. זה כי שחררתי את הקשירה לכיסא אבל עוד לא הורדתי את הטייפ שהדבקתי איתו את הכפכף לפרצוף שלו. אני קורע את זה ממנו והוא תופס את הפנים בכאב. ייתכן שהורדתי לו כמה שערות על הדרך.

"זה שכואב זה לא תירוץ, סמרטוטי. אתה עדיין צריך לענות. אתה יודע מי באה?"

"המלכה נעמה"

"נכון מאוד! ואיך אנחנו מקבלים את המלכה נעמה?"

הוא יודע מה עליו לעשות. הוא יורד מהכיסא לרצפה וזוחל עד שהוא מטר מדלת הכניסה. כשהוא מגיע הוא מסתובב ונשכב על הגב כשהקודקוד של הראש שלו לכיוון הדלת.

אני פותח לה. היא עם אוברול מגניב של היפסטריות וסנדלי פלטפורמה שחורות. היא במצב רוח טוב, יצאה עם חברות לפני כן. אני העדפתי להישאר בבית ולראות סרט בזמן שסמרטוטי משרת אותי. 

היא מדביקה לי נשיקה רטובה בטעם של יין לבן. אני מחייך ואפילו קצת מצחקק. קשה שלא להידבק מהאנרגיה שלה. 

היא פונה כעת לחיית מחמד שלנו.

"סמרטוטייייייי! התגעגעת אליי?"

"כן המלכה נעמה"

"מה עשיתם בלעדיי?"

הוא לא עונה, נראה שהוא קצת בשוק. אני נותן לו דריכה על הירך. הוא משחרר אנחת כאב.

"נעמונת שאלה אותך משהו. תענה לה עכשיו"

"ראינו סרט"

"ראיתם סרט?" היא מסתכלת עליי משועשעת.

"אני ראיתי סרט. הסמרטוט היה משענת רגליים עד שנמאס לי וקשרתי אותו בצד"

"נו, טוטי, לפחות נהנית מהסרט?" היא שואלת אותו תוך כדי שהיא מלטפת את הלחי שלו קלות עם קצה סולית הנעל שלה.

"כן"

"כן? על מה הסרט?"

הוא לא עונה. נעמונת מסתכלת אליי בציפיה שאבעט בו שוב פעם, עונש על אי ציות לחוקים ברורים שביססתי. אבל הפעם אני מבין למה הוא נתקע.

"הוא לא כל כך ראה הרבה מהסרט," אני מסביר. "מהר מאוד החלטתי שבא לי גם להדביק את הכפכף שלי לפרצוף שלו והטייפ כיסה לו גם את העיניים."

היא צוחקת מזה ממש. זה לא כזה מצחיק אבל היא בראש טוב מהערב שלה. היא כזאת מקסימה. אני מנשק אותה שוב.

"בואי תעלי לגובה שלי קצת"

סמרטוטי יודע מה הולך לקרות כשאני אומר את זה. הוא ישר מזחיל את עצמו כך שהוא פרוס לרוחב מולי. 

"טוטי, זוז אליו עוד קצת" היא פוקדת עליו.

הוא זוחל כך שהזרוע הימנית שלו ממש על קצה הנעל שלי. היא עולה עליו. רגל שמאל שלה על הירך השמאלית שלו, ממש ליד המפשעה. אני מחזיק אותה תוך כדי שהיא מניחה עליו את הרגל השנייה על החזה ודואג שהיא יציבה. הוא מוציא יללות אבל אנחנו יודעים כמה הוא אוהב את זה. גם הפעם לפחות אלו לא עקבים חדים, למרות שאני כן רואה עליו שהוא מרגיש לחץ מהפלטפורמות. אני רואה עליה כמה זה מדליק אותה הקולות שהוא עושה. ידעתי שאני מאוהב בשטן, אבל אין מה לעשות, גם אני כזה.

אנחנו bad guys. זה מה שעושה לנו את זה. אנחנו מגיעים אחד לשנייה.

אני מנשק את שפתי היין שלה תוך כדי שאנחנו רוקדים לצלילי הכאב של הגבר לרגלינו.

הייתי מטריל את השולטות שלי. זה היה כל כך כיף. הייתי מצד אחד ממושמע, מצד שני מסתלבט עליהן. הייתי מתמסר איתן לפנטזיה ואז ברגע אחד מזכיר להן כמה מגוחכת כל הסיטואציה הזו שאנחנו נמצאים בה.

אני קצת מתגעגע לזה.