|
|
|
הוא למצוא מישהי לשלוט איתה על נשלט. לחלוק משהו כזה בין שלושתנו, עם נשלט שנכנע לשנינו, לנסות להתעלות אחת על השנייה בהתעללות. לחיות לרגע קטן את הסצנה, את הסשן, להיכנס לתפקידים...
ואז כמובן בסוף לחלוק את ה-aftercare ולהיפרד כולם בחיבוקים
עד שנלחמתי באחד שממש רצה להיות מתאגרף"
וזה, ילדים חמודים, למה מכות זה כיף במיטה, בהסכמה, ובחיים האמיתיים מתאגרפים בני 50 לא זוכרים את השם שלהם. וזה בתנאי שהם הגיעו לגיל המופלג הזה.
לא לשכוח: אלימות זה רק כשמאוננים!
מצד אחד מאורגן נפלא, כל הליך ההרשמה, התור, החלל בפנים ולמעלה, הכל מצוין ושאפו ענק למארגנים.
אבל, כמו בפעם הקודמת שהייתי בה, אפס פמדום, נטו מיילדום, ולא גם מהסוג המרגש (ספנקים פה ושם). לא היה פליי בכלל בקומת ה"מסיבה" ולמעלה זה היה נטו זיונים. כאילו קומת ה"סשנים" הייתה אזור הזוגות, מה שאומר שלא באמת עניין את אף אחד שם סשנים. עכשיו, ברור שזה כיף לאנשים ובטוח שרוב מי שבא נהנה אבל אני התאכזבתי כי באתי עם סט ציפיות אחר למסיבת בדס"מ.
העניין הגדול הוא הקהל. האיוונט של המסיבה כבר מכניס אותך למוד ומדבר על שחרור מיני וחלל שבו הכל מותר, בתנאי שזה בטוח, שפוי ובהסכמה. כמו כן זיהיתי לא מעט פרצופים מוכרים מהקהילה. עם זאת, זה פשוט לא הרגיש בנוח להיכנס שם לסשן. פגשתי 3 נשים ממש נחמדות אתמול (ואחת סוציופאטית, בלי הגזמה) ומה שהיה משותף לכולן זה שכולן "לא בקטע ובאו רק להסתכל". זה שכלעצמו זה לא בעיה. גם הפעם הראשונה שלי הייתה על תקן מתבונן. אבל זה רק חיזק את התחושה שלי שאני לא בדיוק במסיבת בדס"מ.
במסיבות הבדס"מ הכי טובות שהייתי בהן הרגשתי שכולם באו כדי להיות מי שהם ולהנות עם אנשים בעלי עניין דומה מבלי להיחשף לשיפוטיות ולנורמות שקיימות בחוץ (אני אציין לטובה את המסיבה של ניצ ודורה בשבת שעל אף שהייתה מצומצמת, כללה אך ורק אנשים שבאמת אוהבים בדסמ).
עכשיו בגלל שכפי שציינתי קודם המסיבה מאורגנת למופת, כולל המון תשומת לב לביטחון ונוחות, אני ממש לא מתכוון לפסול את המסיבה הזאת ויש לי רק תשבוחות למארגנים. אני כן חושב שיש דברים שניתן לשפר אם רוצים שזה יקבל גוון יותר בדסמי: לצמצם את הריקודים והמוזיקה בקצת, להפוך את רחבת הריקודים לרחבה שרובה מוקדשת לפליי בלי סקס ולהשאיר את הקומה למעלה כמתחם מין לזוגות.
כמובן שאין לי מושג אם זה כיוון שיותר מעניין את המארגנים מהכיוון הנוכחי של הליין. ומבחינת רווחים אין לדעת אם זה יבוא יותר או פחות אנשים. אישית, כל מסיבה שתוקדש יותר לבדס"מ ופחות לסווינגרס/ריקודים אני אגיע אליה בוודאות. נקווה שיהיו עוד דברים כאלה בזמן הקרוב.
זלזול מוחלט בבני אדם. שתיפלי לתוך ערימת חרא אמן.
יום שלישי שמח לכולם!
בנות הכי נעלמות. בנות יורדות למחתרת. לבנות יש את התעוזה גם להופיע שוב אחרי שהן נעלמו, להתנצל על זה שהן נעלמו ולפני שאתה מספיק להגיד "זה בסדר, לא הפריע לי בכלל" הן שוב נעלמות.
מעדיף שלא יפנו אליי, שלא יהיה לי שום מאץ', שום אדומה, שום נאדה אם אין לך מספיק ביצים להגיד "ביי".
וזה לא ghosting של "היי מאמי מה קורה? שולטתתתתתת?" ואז צרצרים. זה ghosting של "קבענו היום ב-8 נכון? איפה נפגשים?"
אולי זה פטיש? אולי זה כזה סאדיזם של להתעלם ומזוכיזם של לקבל התעלמות? כדאי לי לציין את זה בגבולות? להגיד מילת בטחון כשזה נהיה מוגזם?
כי היו איזה 17 ליינים של בדס"מ בארץ וגם וונילים היו מרגישים בנוח לדבר על המיניות שלהם ולחקור אותה. ולהגיד שאתה נשלט או סוויץ' או rope bunny או כל דבר אחר היה חלק מהשיחות היכרות המשעממות בטינדר ישר אחרי "מאיפה?" ולפני "אז מה אתה לומד?". ובכל התחלה של מערכת יחסים הייתה שיחה אמיתית וכנה על מה מצפים גם מיחסי המין וגם מהקשר עצמו, כי שניהם חשובים וקשורים באותה מידה.
בא לי להגיד כל מיני שיט מעצבן כמו "באירופה זה לא ככה" אבל תכלס גם בברלין ובלונדון ובכל חור נתקלתי במידה שווה באנשים פתוחים וסגורים מינית כמו בארץ. אין לי בעיה אגב עם אנשים סגורים מינית, אני רק חושב שפתיחות תועיל להם בדיוק כמו שלדבר על הרגשות שלהם יועיל להם לבריאות הנפשית.
טוב אני סתם מברבר כי שישי בערב ורק בא לי להניח את הראש שלי על כרית ושילטפו אותי.
לאן הולכים? דאנג'ן? כבר עברה התקופה היפה שהייתי עומד לבד כמו חייל עד שכל הונילים היו הולכים ורביטל הייתה מכניסה אותי.
יש לאמור? משהו פרטי? אולי פשוט ללכת לנמל תל אביב כי זה מספיק סבל שזה ייחשב בדסמ?
לאן אתם הולכים? והאם זה באמת מספק אתכם?
שמרככת פרידות.
הראשונה אחרי הפרידה עצמה. לקחת 3 פעמים בשבוע, לא משנה לפני/אחרי ארוחה אלא יותר אם ראית תמונה שלה/מצאת חולצה שהיא לבשה/שמעת שיר שמזכיר לך אותה.
זה צריך להיות יותר ממשכך כאבים. זה צריך להציף אותך בתקווה והערכה למה שיש לך. שלא ינוון, להפך. שירגיש כמו חיבוק טוב.
תכלס, טבע עזבו. אנחנו לא צריכים עוד התמכרות.
סורי, אני בדרך כלל מתרחק מכתיבה אימואית כי אני לא סובל את זה אבל I had to vent
הייתי סופש בברלין. ידעתי שיש שם קהילה הרבה יותר רצינית אבל לא ציפיתי למה שהיה לי שם.
ביום הראשון שלי ישר הלכתי למסיבה. יום רביעי, לא יום של התפרקות לגרמני הממוצע אבל לי לא היה שום זמן לבזבז. במסיבה יחסית מנומנמת, עם פחות אנשים מדאנג'ן ב-5 בבוקר, מצאתי מישהי שמילים לא יכולות לתאר. היא ישבה שם עם בחור מבוגר מאוד ממנה, שניהם עם קולר. היה נראה שהם מכירים. לא רציתי לנסות להיכנס ליחסים שלהם בכוח, אבל היו בקושי עשרה אנשים והחברה האחרים היו כולם יותר מבוגרים וכולם ישבו ביחד במעגל וניהלו שיחה. שאלתי אם אכפת להם שאני אצטרף לשיחה שלהם כי אני לא מכיר פה אף אחד ונראה שאין עדיין פליי ובעיקר שיחות חולין. הם הזמינו אותי להצטרף.
מסתבר שהוא הרגע הכיר אותה. מהר מאוד הצטרף אלינו עוד נשלט וגם רצה לנהל שיחה. היא באה ממדינה סקנדינבית לטיול באירופה. יש לה שולט בבית אבל הם במערכת יחסים פתוחה ושניהם עושים מה שבא להם עם מי שבא להם. כל אחד במעגל סיפר מאיפה הוא בא ומה משך אותו לשם. אמרתי שאני בישראל וקיבלתי קולות פליאה, על אף שציפיתי לאיזשהי תגובת נגד. בכל זאת ליברליות מינית, לפחות באירופה, לרוב מזוהה עם הצד השמאלי של המפה, ובמדינות האלה נראה שאלו יותר נוטים לכיוון ה-BDS.
היא סיפרה שהיא רוצה לחוות יותר חוויות כשולטת. אני הצעתי לנקות לה את הנעליים והיא ענתה לי שזה רעיון טוב. מהר מאוד הצטרף הנשלט השני לרגל השנייה ועוד אחד עשה לה מסאג'. הבנות המעטות שהיו במועדון התקהלו סביבה ופירגנו לה בגרמנית. תוך כדי שאני מנשנש את הרגליים שלי היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי שאני חמוד. אני חושב שהסמקתי כל כך שכלי דם התפוצצו לי בפרצוף. עכשיו בכנות הייתי עם שולטות שפגשתי במועדוני בדסם, אבל אני יודע כמה שזה נדיר. לרוב במיוחד אלו שבאות למסיבות ומתחילות לשלוט על מיליון נשלטים בבת אחת לא מעוניינות באף אחד מהם, ובכלל יש להם חבר והן נטו מעוניינות בחוויה הזאת ולא מעבר. אבל פתאום הרגשתי פרפרים. לא האמנתי שזה קורה לי. התחלנו לדבר רק שנינו. שאלתי אותה אם היא מעוניינת לשלוט איתי על אחד הנשלטים. פנטזיה שכבר יש לי הרבה זמן. היא אמרה שהיא תשמח. אף אחד מהנשלטים לא רצה במאה אחוז להישלט על ידי גבר, רק אחד אמר שהוא זורם על כך שהוא יהיה משענת לרגליים של שנינו. אז הלכנו לספה בצד, הנחנו עליו רגליים והתחלנו לנהל שיחה.
אחרי שעה של שיחה אמרתי שאני צריך ללכת, והיא אמרה שגם היא. בהתחלה היא רמזה שהיא רוצה אליי. אני קצת נבהלתי. אין לי בעיה עם לשכב עם מישהי שהרגע הכרתי, אבל אני גם יצור עם מלא חרדות. ומשהו בפינית בלונדינית יפהפייה שהיא גם שולטת וגם בקטע שלי שהיא הרגע פגשה אותי הרגיש לי חשוד מדי. היא גם אמרה שהיא לא בטוחה שהיא יכולה ללכת אליי ישר או שהיא צריכה לדבר קודם עם הבחור שהיא מתארחת אצלו (לא שאלתי). שנינו החלטנו שיהיה פשוט יותר סבבה שנשמור על קשר לאורך הסופ"ש ונראה מה יהיה פעם הבאה.
יום אחריי קמתי וקבעתי איתה ארוחת צהריים. בהתחלה דיברנו על דברים של בדס"ם אבל אז זה התגלגל לדברים יותר אישיים. החלטנו ללכת לקנות נעליים לשנינו ותוך כדי היא חלקה איתי הכל. איך היא גילתה את הזהות המינית שלה, החבר הראשון שלה, התפיסה שלה של מערכות יחסים, על התואר שלה, על הטיולים, על המשפחה שלה. אחר כך הלכנו למלון שלי. זה אולי יישמע מוזר אבל אמרתי לה מראש שמצד אחד היא לא מחויבת לכלום אם היא באה אליי ומצד שני שאני לא יכול להתחייב לכך שנשכב. על אף שמאוד נהננו ביחד, עדיין הייתי קצת לחוץ מההכרות הפתאומית הזאת. היא הסתכלה עליי ואמרה שהיא מבינה במאה אחוז ושלא חייבים לעשות כלום אם אנחנו לא רוצים ושיהיה מה שיהיה.
הגענו ואחרי שסיכמנו ביחד מה נעשה התחלנו. תקשיבו, כששני סוויצ'ים נפגשים מה שיוצא זה מטורף. תוך כדי לא האמנתי שזה קורה. כאילו זאת החוויה שרציתי מאז שגיליתי על עצמי שזה מה שאני אוהב. היא פשוט שלטה עליי כאילו היא ידעה מראש בדיוק מה אני אוהב. אחר כך שאלתי אותה אם היא רואה פורנו ומשם היא לקחה את זה והיא אמרה שלא, שהיא פשוט גילתה את הדברים האלה מפה ושם. אחר כך התחלפנו. לא שלטתי על אף אחת שנים אבל איתה זה הרגיש לי מאוד בנוח. מסתבר שהיא גם אהבה ממש את איך שאני שולט. אחרי זה היא שאלה אם אני עדיין רוצה סקס. כבר שנינו הרגשנו מאוד בנוח אחד עם השנייה אז אמרתי שכן. ביקשתי ממנה להוביל. היא לא רחמה עליי בכלל, באיזשהו שלב כמעט ולא נשמתי. כשזה נגמר הרגשתי כמו בנאדם שונה.
הדרך היחידה שלי לתאר את זה, זה אם נגיד שנים הייתם מתאמצים לקבל 100 במבחן או לשבור שיא אישי בריצה או כל הישג מתגמל כזה או אחר ואז יום אחד הייתם עושים את זה ושנייה אחרי ההתלהבות המקורית הייתם פשוט חושבים "אה, אז ככה זה מרגיש". לא בהכרח ריקנות אבל כן איזשהו מעבר שלב, איזשהי הכרה שגם הפנטזיה יכולה להיות מציאות, וככל מציאות החיים גם ממשיכים אחרי וחוזרים לשגרתם. דיברנו הרבה אחרי אותו מפגש, אבל היא הייתה בלוז הרבה יותר מטורף משלי, אז לא הצלחנו להיפגש שוב.
בגדול, מעבר ללחלוק את הסיפור הזה לחרמני.ות הכלוב המוסר השכל שלקחתי מכל זה הוא שיש דבר כזה בחוץ מישהי שהיא גם שולטת וגם בנאדם מקסים ובגילי. עכשיו לא פרסמתי פה מודעה בחיים, כי בתכלס כל הפעילות שלי פה זו מודעה אחת גדולה של "היי אני נשלט בשנות העשרים לחיי ואני רוצה חברה שולטת!" אבל הרבה דברים בחיים שלי גרמו לי להבין שזה במינימום לא מזיק להצהיר כלפי חוץ מה אתה רוצה. גם אם יהיו מי שילעגו לך או רוב הסיכויים פשוט יתעלמו ממך, במקרה הכי גרוע, זה לא יזיק שאנשים סביבך ידעו מה אתה רוצה. אולי אולי אולי זה גם יגרום לכך שאני אכיר פה, מכל המקומות, מישהי מדהימה. אז אני החלטתי לפרסם מודעה ואני מקווה שיקראו אותה. ואני מקווה שגם אתם קוראים יקרים וקוראות יקרות תפרסמו בעצמכם מה או מי אתם רוצים ושכולנו נכיר אנשים טובים וחדשים.
והיא עפה על זה ממש. היא לא ידעה כלום על העולם הזה וגיליתי לה הכל. היא זרמה על זה שאני אנשק לה את הנעליים אבל מן הסתם המבט שלה היה מאוד מבולבל.
בכל אופן, עכשיו יש לה תמונות של הנעליים שלה בסטורי. מעניין מי מידידיה/מחזריה הוא גם פטישיסט בארון שעכשיו מודה לי בלב.
