חשיפה אישית

"זה עוד מוקדם אבל אני עוד אקטין אותך מול אנשים, כולם ידעו את מקומך מולי לא רק אתה ואני"

איזה כייף להתעורר בבוקר אחריי הבטחה שכזו

פשוט ציפיה לאושר עילאי

להרגיש את הכל הכי טוב

ובעצם ....אני כלום :(

זו אהבה מוזרה :(

אני אוהב אותה מכל הלב

אני מנסה ועושה הכל בכדי להוכיח את נאמנותי

אני רק רוצה להשיב לה כגמולה על כל הטוב שהיא הכניסה לחיי

אני עושה כל מה שהיא רוצה

אני מוכן לתת לה את עצמי נקי מהכל כמו שלעולם לא הייתי

אני אוהב אותה ומתאהב בה בכל יום כפי שמעולם לא חוויתי

אני לומד המון ומנסה להשתפר כל הזמן בכדי להוכיח כי ראוי לה

אני אעשה כל מה שהיא תאמר רק כי היא אמרה

אני תמיד אשאף להשתפר בכל ביצוע משימה

אני אשב ואחכה לה גם כשהיא בשיחה עם אחר

אני אבקש לעצמי להיות מבוטל מולה

אני אוותר על האגו שלי , על הכבוד שלי

אני נאמן לה בצורה עיוורת ובטוח מולה

אני אמשיך לשאוף לרצות אותה ולתת לה אותי

אני אהיה לה מובן מאליו ואוהב את זה כך

אני מתרגש ומתגרה מכל שניה איתה

אני מכור לקול שלה

אני שקוף לה

אני אשב ואמתין לה עד שתעניק לי יחס

אני  טוטאלי שלה

אני אוהב אותה , משוגע כדבריה

אני בוער כל היום בזכותה ובגללה

אני מתחנן אליה שתרמוס אותי שתשפיל אותי שתבטל את אישיותי

אני מתחנן אליה שתנצל אותי ותשפיט אותי

אני מבקש ממנה להכאיב לי במקומות הכי כואבים

אני הענקתי לה את הנפש שלי שתעשה בה כרצונה

אני פגיע ורגיש מולה

אני רוצה להרגיש נאהב ומבוטל בכל שניה

אני מרבה להעצב ולכאוב מהמקום הזה הלא מוכר

אבל אני יודע שכל אלו הם כאין וכאפס למה שאקבל בחזרה אם רק אהיה שלה

אני רק מתחנן שתקבל אותי  להיות  שלה :(

לפעמים אדם לוקח החלטה ועושה מעשה

לפעמים לצד השני זה לא נראה

ההחלטה מגיעה ממקום נקי נטו מתוך אהבה אינסופית ואיכפתיות

אבל לכל החלטה יש מחיר בצידה

אנחנו בני אדם וכולנו עושים טעויות

ולפעמים הן נסלחות ולעיתים הן לא

כל עוד אתה יודע את המחיר אתה שוקל אם לקחת את ההחלטה.

אני לקחתי החלטה שידעתי מה המחיר

אבל אני לא מסוגל לעמוד בו

עכשיו , אחרי שההחלטה נלקחה

אני יושב כואב בודד רחוק ועצוב עד אין סוף

אני לא יודע איך להתמודד עם המצב

הלוואי והייתה כאן פה איתי לחזק את חולשתי

הייתי רוגע

לכל בנאדם יש גבולות , עקרונות אגו ועוד

אני ויתרתי על כל אלו מולה

אני יכול להבין את הצד שלה ואת העקרונות שלה

וברור לי היטב למה היא עומדת כל כך נוקשה בהם

כל אחד עושה את הבחירות שלו

אני בחרתי לוותר על הכל מולה

אני לא רוצה דבר מלבד הקירבה אליה

גם כשהיא רחוקה , גם כשאני לא שלה מבחינתה

אני תמיד אשאר שלה

אני לא רוצה בשום דבר אחר

אני מוותר על עצמי

אני מוותר על הצרכים והרצונות שלי

אני מוותר על הכל

רק רוצה להשאר שלה גם אם זה מרחוק

גם אם היא לעולם עוד לא תשתמש בי בשום צורה

אני אשאר שם לידה , אחכה לניצול לכאב לכל גחמה ורצון שלה

העיקר אדע בכל ליבי

שאני לעולם אשאר שלה

הדתיים אומרים : "לא תעשה לך אלילים אחרים"

ואני אומר שלא תהיה לי עוד אחרת מלבדה

זו האמת שלי

וזו האמת שאיתה ארצה להמשיך את שארית חיי

לטוב ולרע

לעולם אשאר שלה.

להיות כלום

להרגיש ככלום

אני כמו אוויר בשבילה

הכאב לא מרפה

רק רוצה להיות לבד בשקט ולבכות את עצמי למוות

מרגיש שלא עשיתי דבר ובכל זאת טעיתי

מרגיש טיפש

מרגיש כשלון

מרגיש שאני כלום בלעדיה

והיא לא רוצה בקיומי

לשבת מולה כשהיא לא מתייחסת

רואה אותי נשבר לרסיסים

ואני רק כמה ליחס

רק רוצה שתאמר מילה

הכל כל כך כואב

פשוט כואב

:(

תמיד יש פעם ראשונה לכל דבר

שוחחתי איתה מספר פעמים על שתיקח את הבעלות על גופי

אחד הדברים שחשבנו עליו הוא שיהיה לי מנעול עם מפתח לאיבר

שכל שימוש בו יעשה באישורה

נכון , אנחנו עדיין לא שם אבל השאיפה קיימת

היום היא החליטה משהו שאני חושב שהוא הצעד הראשון לשם.

יצאתי לראשונה בחיי ללא תחתונים מהבית

יום שלם של עבודה ועיסוקים בחוץ עם התחושה הלא מוכרת בין רגליי

בכל צעד הרגשתי איך הוא משתפשף על המכנס

היו רגעים שאף הרטבתי ומיד חיפשתי מקום עם מראה לוודא שאין סימן כלפי חוץ

היא נעלמה לי כל היום

לא השאירה לי אפשרות לבקש להפסיק

גרמה לי להרגיש את רצונה כל היום

בכל תנועה בכל צעד בכל מקום היא הייתה שם איתי

תודה לה על הצעד הראשון בדרך

אז ככה מרגיש שברון לב

לפעמים יש שיחות כל כך כנות ואמיתיות

אתה מתמלא מהן

אתה מרגיש כל כך טוב לאחריהן

גם שהשיחה ארכה שעות

אתה פשוט לא רוצה שהיא תיגמר

כאילו מבקש שהזמן יעצור מלכת

זה כל הזמן קורה לי איתה

הקול שלה

הקול המיוחד הזה שלוחש ומוביל

שואלת את מה שיודעת רק בכדי לשמוע אותי מתפתל

הקול המתפנק והתמים הזה שגורם לך לעשות הכל

אתה עושה דברים שלא עשית מעולם ואף לא חשבת עליהם

רק היא מובילה מרחוק

אתה מרגיש כמו בובה בידיה

לא ידעתי שנסיעה כה קצרה יכולה להיות כה מהנה ומענה

אתה במקום לא טבעי ונח שרגיל אליו ולא רוצה שהנסיעה תסתיים.