לפני 3 שנים. 1 בנובמבר 2020 בשעה 16:49
תקופה חרא אין ספק.
לכולם, אני יודעת
אבל הפעם מדברים עליי.
כלום לא יציב
הכל הפוך וחסר הגיון ויש מצב שאם לא היה לי את הגוינט הזה של סוף יום, הייתי מתחרפנת ממזמן.
אבל הסופ"שים...
שה' ישמור אותי.
הוא מתייצב מדי יום חמישי ועוזב רק בשישי בלילה
לא לפני שהוא גורם לי להבין שהעולם שבחוץ לא משנה בכלל.
התפקיד היחידי שלי הוא לתת את כל כולי
ולדעת לספוג" מתנות" ממנו.
כל סופ"ש אני בתפקיד כדור הבאולינג.
אין חור (מילה מגעילה סורי) שלא משומש
ואין חלק בי שנשאר נקי.
אז הסופ"ש עבר ואני כבר מתחילה להרגיש מרוקנת.
למזלי הרב, יש לי את הסימנים הכחולים היפים האלה על הרגליים, הידיים ואפילו במותן כזה בצד
מזל שהם עליי, כדי שאזכור שיש לי למה לחכות.