גבולות והגבלות

אני לא כותבת בלוגים , אני בכלל לא כותבת כלום . 

פעם כתבתי שירים . מזמן . כשהכאב של הנעורים היה חזק מלהכיל אותו לבד .

פגשתי כאן חברה , ככה אני בוחרת לקרוא לה , היא סובלת וידי קצרה מלהושיע . 

היא יפה והיא סקסית ויש לה כל מה שצריך . לכאורה . 

למה זה לא יכול להיות פשוט . פשוט זה הכי טוב .

אם היה פשוט היינו יכולות ללכת לישון עם צחוק ,בדיחה , נשיקה . לחלום חלומות טובים . ולהתעורר עם חיוך מטומטם על הפנים . 

אני נושאת תפילה לרוח , שתביא איתה מרפא ומזור לנפש דואבת . שתביא איתה פשטות .שתביא שלווה . 

הלוואי