סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירבוטים

במה יוצרת משלי.



אני מפחדת ממך,
מהמילים שלך,
מהחיוך הקטן,
מהמבט שקורא אותי,
מאיך שאתה גורם לי להרגיש.

כשהכל קורה כל כך מהר,
אני מדמיינת עלינו דברים.
נחלשת,
הלחץ ביד, ההתרגשות בבטן.
ועם זאת, ייאוש קטן
צפייה לעוד אכזבה.

כשאתמסר לך,
תשגע אותי.
כשתגלה אותי,
אתרגש.
כשימאס לך,
אעלם.

פעם אחת נוספת ודי.
לפני שנתיים. 4 בפברואר 2022 בשעה 19:53

סדקים נרקמים בעור

הגוף מתקשח דומם

צמא בלתי פוסק

תשקה אותי 

מתי תשקה אותי

 

רגעים שהיו בעבר

נרקבים בחלל של הזיכרון

מתי אתחבר למקור

שישקה אותי

מתי תשקה אותי

 

צוללת בשקט טיפה

נותנות זיק של תקווה

נספגת כאילו לא הייתה

לא תשקה אותי

היא לא תשקה אותי

 

עובר לו הזמן זה מכבר

צחיון נותר ולא כלום

חרב ממשיך להעיק את חיי

אף לא אחד ישקה אותי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י