שירבוטים

בא לי לכתוב מעט על זוועת המין האנושי

אולי זאת אני ואולי זו הכמות הגדולה של פרקים של dr who שצפיתי בהם בבת אחת,

אבל משהו גרם לי להתחיל לחשוב עלינו בכוכב הזה.

אני חייבת לאמר שבד"כ אני איכשהו עוד מקבלת את בני מיני ומאמינה בטוב שבהם,

מסרבת להאמין שהכל כבר מקולקל בבני אנוש וכל מה שנותרנו איתו זאת צחנה.

אבל לא היום, היום בא לי להקיא רק מלהסתכל בפרצוץ של אנשים.

היום נגלה סרטון באינטרנט המציג את המפלצת האמיתית בבני אדם,

את גבורתו וכוחו העצום על תרנגולות הודו.

איך אדם נורמאלי מסתכל על אכזריות שכזו, התעללות נוראית, חסרת לב וקרה 

ולא מרגיש את הכאב החד הזה בלב, מתי שכחנו לבכות על זוועות שכאלה?

כל מה שאני שומעת לאחרונה זה רק "הטבעוניים האלה עושים הרבה רעש"

בטח שהם יעשו הרבה רעש, החברה המקולקלת והמפלצתית של בני אדם מתירה לחשמל 1000 תרנגולות רק כי אין בהן שימוש,

לזרוק אלפים של גוזלים לתוך שקיות זבל לגסוס בחום ובחנק רק כי אין צורך בהם,

והיום, היום המפלצת יצאה החוצה במלוא הדרה והראתה איך תרנגולי הודו פצועים ומסכנים, שעורבו בתאונת דרכים, נבעטים ונזרקים בכוח לכלובים,

בעוד איברים בגופם נשברים, חלק גוססים, חלק פצועים, חלק כבר מתים וזעקות של בכי נוראיות, כמו שרק חייה חסרת ישע יודעת להשמיע.

והבני אדם, הם ימשיכו להתעלם וימשיכו לצרוך את אותו מזון שמעודד את הזוועות הללו וימשיכו להיות אדישים, רק כי זה טעים.

הלוואי שיכולתי להתנתק מהכוכב לכת הזה ולמצוא מקום כלשהו ביקום בו יש יצורים עם טיפה יותר חמלה מהמפלצת הזוועתית הזאת, הקרוייה בן אדם.