סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירבוטים

במה יוצרת משלי.



אני מפחדת ממך,
מהמילים שלך,
מהחיוך הקטן,
מהמבט שקורא אותי,
מאיך שאתה גורם לי להרגיש.

כשהכל קורה כל כך מהר,
אני מדמיינת עלינו דברים.
נחלשת,
הלחץ ביד, ההתרגשות בבטן.
ועם זאת, ייאוש קטן
צפייה לעוד אכזבה.

כשאתמסר לך,
תשגע אותי.
כשתגלה אותי,
אתרגש.
כשימאס לך,
אעלם.

פעם אחת נוספת ודי.
לפני 11 שנים. 13 ביולי 2013 בשעה 9:30

כי ב21.11 אני טסה ללונדון,

לא בשביל להשתכר כל היום בפאבים (כפי שראוי לעשות),

לא בשביל מסעי שופינג מטורפים, 

לא בשביל מסע של סופ"ש קסום בעקבות הביטלס 3> 

 

אולי חלק מהם גם, 

 

אבל אני טסה בשביל להשתתף במופעים של 50 שנה לDOCTOR WHO! ולהצטלם עם TARDIS!

ולנסות להרביץ לDALEKS!! ולצעוק כמו גרופית מטומטמת למאט סמית ודיויד טאננט.

ואין יותר חנוני מזה.

אז אני חנונית ואני גאה בזה, FUCK OFF. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י