מישהו יכול לתאר לי איך נראה לב שבור?איך זה מרגיש?לא..אה?
כשהודעת לי שאתה הולך להעלם מחיי..הלב פשוט נשבר..
כאילו לקחת את הלב שלי..שהיה עטוף כל כך יפה..וופשוט זרקת אותו על הריצפה..והוא..התנפץ לרסיסים..קטנים קטנים שאי אפשר אפילו להדביק את החלקים.
ידעתי שזה לא יכול להיות כל כך טוב..שמשהו חייב לההרס..לא הכל מושלם מסתבר.
העוצמות שיש בניינו אולי יכלו לגשר על הרבה דברים..אבל..הקושי הזה הוא גדול מידי..לא יכולה לדמיין דרך אחרת שהיא לא להשתחרר ממך.
אתה גרמת לי להבין וללמוד הרבה דברים על עצמי..על הגוף שלי.
ואני שואלת את עצמי..למה?!
למה לי דווקא כל זה קורה?..למה דברים לא יכולים להסתדר ופשוט לחיות את החיים כמו שהם..בלי תקלות בדרך..בלי מכשולים.
כנראה שאפסיק "לנשום" בקרוב..ואתה יודע בדיוק על מה אני מדברת.
קשה לי להתרכז..קשה לי לא להראות לסביבה כמה עצבות קיימת בתוכי..אבל אני חייבת להשאר חזקה..שלא יראו..שלא יתחילו השאלות..
לשחק משחק של שקרים..הרי זה מה שאני הכי טובה בו..לא?
אתה אמרת"בואי נשאר אופטימים..נחכה לגשר ונעבור אותו יחד"..אבל בניינו..שניינו יודעים שיהיה קשה..שזה לא ממש יילך.
אז בוא נהיה מציאותיים..ונודה באמת הכואבת..שכאן דריכנו נפרדות..ושכל אחד יפנה לדרכו שלו.
"לא יכולתי לעשות עם זה כלום"..שזה בעצם מה שהכי מתסכל..שזה לא בידיים שלי..וכנראה שגם לא בידיים שלך..שניינו "כבולים" בלי הרבה ברירות..זאת המציאות ואיתה נחייה.
כנראה שזו הפעם האחרונה שאכתוב כאן .
מאחלת לך שרק תדע טוב..ושמחה..ושתמצא את מה שתחפש.
יש כל כך הרבה מה לכתוב..והרבה לומר..אבל אני מניחה שאת הכל אתה כבר יודע.
תודה על הכל.
ME
