המשך עלילות דניבוי..בסדום ועמורה..
שיר רקע מומלץ לקריאת הבלוג..
"SAVE ME" של להקת REMY ZERO
(שיר הפתיחה של סמולוויל)
מומלץ בחום...השיר כמובן ..לא הבלוג.
כמה דברים שרציתי לומר לך..
שוב אותה טעות נוראית..
שוב אני מתנהג כטירון..
שוב נפלתי בשבי...רק הפעם איש אינו מודע לכך..ואיש לא יבוא לחלץ אותי..
נתון לרחמי שוביי..
שוכב בכלוב קטן..קשור..עיני מכוסות..ופי חסום...
ערום כביום היוולדי על הרצפה הקרה..
מפוחד מבועת...מפני ...הבאות..
אני שומע את צעדיה ..כשהיא מתהלכת מסביבי..את נקישות מגפיה ..על הרצפה הקרה..
אני מרגיש אותה בוחנת אותי במבטה..
אני יכול להרגיש את החיוך ..שנפרש על שפתותיה..את הסיפוק..
הסיפוק ממני..?או מהמצב בו אני נתון...???
אני יכול להריח אותה.. ...
אני שומע את זעקות השבר ...של האחרים..את הצרחות..אני יכול לחוש בכאב..
צמרמורת חולפת בגופי..
יש לה אוסף שלם...
היא מסתובבת לה בין הכלובים...ובוחנת אותנו..אחד אחד..
מטפחת..מאכילה..ומשקה..את אלו שהיא חפצה בעיקרם...
ונותנת ..לאלו ששבעה נפשה מהם...לגווע .. ביסורים..
אתמול היא נכנסה..
היא רחצה אותי...ניקתה אותי .. מפצעיי..
לחשה לי באוזן...אותך אני רוצה..אתה הנבחר...
אתה תשעשע..אותי..
לא רק אותי...היא צחקה..
קולה ..מתוק ..וסקסי.. פאק..אני מתאהב..
האכילה ..אותי מידה..השקתה אותי...נישקה את לחיי..
העבירה את ידה על גופי...על מחלצותיי..
כל גופי...נדרך...למגע ידיה..כאשר הי ליטפה..ולחצה..
בדקה את הסחורה..
שמעה אותי נאנק..מעונג..מכאב...
אני רוצה ..לגמו..לחשתי..שלא תעיז..שלא תעיז..
נכשלתי...איכזבתי אותה...התרוקנתי כולי...היא שאבה ממני את כל האנרגיה...
היא הטיחה אותי לרצפה..יכולתי..לשמוע אותה..מחייכת..
העבירה את ידה בשערי...ויצאה...
משאירה אותי..לבד בחושך...מעונג..מפוחד...
מוכן לשחיטה...
לו היא רק היתה מסירה את הכיסוי ולו...לדקה קלה...
מסתכלת בעיני...ולוקחת את נפשי...
הייתי המאושר באדם...
אל תתני לי לגווע ככה..לא בלי לראות ..מי שלח אותי לעולם הבא..
לא ..כצאן לטבח...
שחררי..אותי...או תני לגסוס..בשקט...
תמות נפשי עם פלישתים...
אוהב אותך...
שונא אותך...
בת זונה...
המשך יבוא...
לפני 18 שנים. 14 באפריל 2006 בשעה 1:28