החיים

בו׳אנה התחלתי לקרוא בלוגים...קטע מגניב,מעין אשנב לאיזה חלק בנשמתה/ו..

אם כי יש גם מפגרים...חחחחח

אחרי כמה שנים פתאום זה מתבהר,זה תהליך,בדיוק כשם שבונים קריירה וכל דבר אחר בחיים גם ההבנות/תובנות שלי פתאום מקבלות תפנית כשהן מסודרות טיפה אחרת.אירוע די סתמי פתאום גרם לי לסדר את זה קצת שונה (אירוע מחרמן ומבאס בו״ז,פליי פארטי שהיה נראה ריק מתוכן <למרות שהיו שם באמת כמה גופות שלא יביישו אף סוכנות דוגמנות>).

כמה תמורות בחבורה שנראית ציקלית והתוצאה נראית מחוץ לחבורה?!?!?!

אבל לא,פשוט ראיתי הכל מזווית אחרת פתאום,אותה חבורה אותם האיברים פשוט משוואה אחרת...(סליחה על המתמטיקה הקלה).

נשמע תובנה פשוטה אבל,עדיין -

הכל ממשיך להתהוות,השינוי זהו הדבר שכולנו נמצאים בו בצורה מתמדת למרות שמי מאיתנו שמחפשים יציבות יזדעזעו מהמחשבה כי בסופו של יום אולי מחר הכל יראה שונה (-;

אז מחר זה לא באמת מחר ושונה זה אולי רק זווית שונה של מה שראית עד כה מבעד למשקף שפתאום הבנת שמלוכלך וצריך ניקוי, אבל מה שבטוח כולנו מתהווים,חוקרים וכל פעם בוקעים מחדש מהגולם,כל הבנה כזו הינה עוד שכבה של הגולם אשר נקרעת מזקיקי התודעה שמבצבצת אט אט וזועקת לפרוץ את מגבלותיה(/נו).

בוקר של סטלה 🤘

לא בטוח שזה ישרוד את מבחן הזמן הפוסט הזה אבל עוד חזון למועד

מהימים הללו שאין לך באמת כוח לאנשים וכל מי שבאתה איתה\ו במגע זה הפך לטבח מילולי בעיקרו...חחח

אז נמאס לי מהכל והרמתי את הטלפון.

היא עונה בקול חצי רדום וסקסי להפליא "הלו מותק,מה שלומך?"

ואז אני מוציא שתי מילים "רדי למטה!" ומנתק.

עוברות כחמש דקות וכלום היא לא יורדת לא מתקשרת לומר משהו בסגנון של רגע רגע עוד לא עשיתי שעווה לא לבושה בכלל, משהו!

התחלתי עולה במדרגות תוך שאני שומע אותה בדיוק בדלת נפרדת מהוריה\משפחתה...יש משהו מאוד מגרה בלשמוע אותה חמודה וצוהלת יוצאת מהבית תוך שהיא אומרת לכולם "ביוש" וכל מיני גינוני יציאה כאלו ואחרים.

היא יורדת קומה ורואה אותי, המבט המופותע בעיניה הסגיר את מחשבותיה באותה השניה, "למה הוא עלה?","מה הוא זומם לי עכשיו הבן זונה?","רק שלא יתחיל עכשיו...בבקשה שלא יתחיל עכשיו...ההורים ואחי פה ויכולים לצאת כל שניה מהדלת?!".ישר עלה בי חיוך, כזה של איזה כייף לראות אותך מתוקה, כזה של את הדבר הכי טוב (by far) שעיני הדואבות רואות מזה זמן מה...וחיוכי נענה בחיוך תמים ויפהפה...

ואז אני יורה "את יודעת שאני מחכה לך כבר איזו רבע שעה או יותר נכון?" ,"את זוכרת שאני אוהב אותך גם בפיג'מה..". ישר יורה לי שלל תירוצים וסיבות..."נימנמתי בדיוק ,אמא שלי עוד רצתה שאסביר לה איזה משהו מטומטם,אחי בדיוק הלגו נפל לו והתפזרו איזה עשרת אלפים חלקים מתחת לרגליי"..

יורדים קומה ומגיעים לכניסה, אני ממשיך לרדת והיא בדיוק מתחילה לצחוק " אתה יודע שהיציאה היא מפה לא מלמטה נכון?!",אני מתעלם וממשיך תוך כדי משרבב לה "מה את מקשקשת...?!" בואי תראי לי...

מגיעים לפתחו של המקלט, הדלת סגורה עם מנעול. הדבר היחידי שעובר לי בראש באותו הרגע "אחרי כל היום המסריח הזה וזה עכשיו נעול?!?!?!? WTF?!? אין מצב שהיום הזה מנצח אותי!!!" ואז אני מצמיד אותה לדלת המקלט כשגבה אלי (או יותר נכון הטוסיק שלה מופנה אליי בכל תיפארתו...ויש בתיפארתו!) מושך את תחתוניה במשיכה אגרסיבית שהשאירה את החוטיני הקטנטן קרוע בידי השמאלית יד ימיני נתחבת לתוך חלציה והיא משמיעה איזו אנחת הפתעה כזו של "וואי" נראה לי חצי בניין שמע...אותי זה יותר הלהיב את האמת...חח

תחבתי את תחתוניה לפיה שלא יצאו אנחות שכאלו, לא ממש מתאים לי שאביה פתאום ירד לפה ויראה אותנו...האמת שיותר לא התאים לי מה שזה יעשה לה...עד שנפתחה כך זה יסיג אותנו למקומות שכבר מזמן שכחתי מהם...

לופט את גרונה מאחור תוך הפעלת לחץ כזה שאתה רואה את עיניה מתמוגגות,דואגות,מתחרמנות תוך כדי התעלמות טוטאלית מחצאיתה אני חודר ושומע יבבה שכזו ,כזו כנועה ומתרפסת...זה באמת עושה לי טוב (לראות מטוס ממריא) לראות אישה ממריאה...(-;

אנחנו ממשיכים בגאון עגלי זיעה ניגרים משנינו מתערבבים ונשפכים מאיתנו..רגליה הזכות עומדות זקופות ומרימות את אחוריה לגבהים ,פיסוק קל סקסי ומבט חדור בעיניה, פטמות זקורות ושפתותיה ענוגות ומתוקות כמו תות בשל שאם לא תקטוף יפול מן השיח.

לא רציתי שהרגע הזה יחלוף מרוב ההנאה הצרופה שחווינו שם--> סקס חייתי ייצרי ומספק תמיד מעיף אותי למקומות טובים...(-;

עצרתי הייתי חייב לראות את פרצופה לפני ואחרי...

אספתי אותה לחיכי רציתי לראות אותה גומרת ככה,לראות את מבטה שטוף הזימה הופך למבט של חתלתולה שממש כעת סיימה את קערת החלב שלה.

ואכן המבט לא איחר לבוא נשקתי בשפתיה  ברוך מלטף ואז זה קרה המבט המתחלף שכ"כ חיכיתי לו...ואז הרפיון עם החיוך המרוח שהשתנה מהר מאוד לכלי הכלה עד שהוא עבר אלי החיוך הזה...

יש משהו מאוד מיוחד ברגע הזה ששני גופים מגיעים לסיפוקם מן קסם שכזה שלא ניתן להמחישו במילים אלא רק לחוות,הוא היה שם הקסם הזה כזה שהשכיח ממני את כל התלאות מאותו היום או אפילו מהשבוע האחרון...

אספנו את עצמנו והיא מוציאה לי ספליפט,יאללה אין על ספליפט אחרי זיון מספק כ"כ...

מעשנים מקשקשים קצת אומרים תודה אחד לשניה על חוויה עוצמתית ומענגת...ונכנסים לרכב..לאן הלכנו מפה...אולי בפוסט הבא...(-;

זה מה שהתנגן לו באוטו ביציאה מהפרדס...מתאים משהו: