על הטלויזיה מונחות כמה תמונות מהעבר.
אחת מהן היא של הוריי ביום חתונתם.
נראים כמו מיליון דולר, מאוד יפים ומרשימים.
זוג קלאסי.
כיום, דברים השתנו.
לא רק הם אלא גם החברה.
אני תוהה כמה ממה שראיתי בתמונה עדיין קיים בהם.
אני ראיתי אותם רק בבגרותם, לא בצעירותם.
ולראות אותם צעירים ויפים מרגיש לי לראות
כאילו אנשים אחרים מופיעים בתמונה ולא הוריי.
ולמרות זאת, מבין כל הבדלי התקופה, המבטים בתמונה
נותנים זיהוי ודאי לגביהם. אלה הוריי ללא ספק.
לוקח זמן לזהות אבל כן, זה הם.
ואולי התמונה היא אשליה, כמו כל תמונה?
מספרת את הסיפור רק לרגע קטן אחד, ומדלגת על כל התקופה.
אם לרגע אחד זה היה מושלם, לא אומר שכל התקופה הייתה כזאת.
עוד תמונה מונחת שם, זה תמונה שלי בילדותי
עם גבס ביד ימין, אוכל, קורא ספר לימוד ובמקביל מעיין בעיתון
(שניהם על השולחן)
אני מזהה את מה שפעם הייתי
היום אני מישהו אחר.
תמונות מהעבר משקרות.
מראות לך מציאות שכבר לא קיימת.
אי אפשר לקחת את העבר, גם לא שנייה ממנו, ולתחום אותו להווה.
עבר זה עבר
והווה זה הווה
אבל עדיין זה מעלה חיוך :)
לפני 16 שנים. 2 בפברואר 2008 בשעה 7:30
