אושר הוא רגע קטן של חסד

לא נרדם.
המוח שלי רץ במחשבות שלו.

המחשבות שלי מן הסתם מעניינות אותי אבל כשאני מחליט להעלות אותם על הכתב,
איכשהוא במהלך הכתיבה אני מוצא שחסר משהו.
פתאום זה נראה לי טיפשי מדי,פילוסופי מדי,לא מעניין מספיק ובכלל...לא כזה חשוב
כמו שזה הטריד אותי במחשבותיי.
אני תוהה אם בי העניין.

האם זו הרגשה פנימית שמקננת בי תמיד שמשהו חסר בכתיבה שלי הישר מהמחשבות
ללא קשר לתוכן
או שבעצם בכל התהליך הזה של מחשבה לכתיבה יש "ירידה" מסוימת וככה זה אצל כולם.

האם זה קורה גם לכם?


--------------------------


כנות
-----

"אני אדם כנה"

הרבה אנשים אומרים זאת על עצמם.
חשוב לאדם שאחרים ידעו שהוא כנה ובעיקר חשוב לו לראות את עצמו כאיש כנה.
הוא חייב להיות כזה.
למה?
למה ההכרה הזאת חשובה לנו?

החברה שלנו מבוססת על שקרים והטעיות (Deceptions).
הטעיה היא לא שקר גלוי אלא שקר עקיף. לרמוז, להוביל בצורה שגויה או לסלף דברים.
לגרום במתכוון לאחר לחשוב משהו אחד בעוד שאתה יודע שזה משהו אחר.
כל זאת מבלי לשקר בצורה גלויה.
ועדיין....שקר הוא שקר.

אנחנו חיים די טוב עם שקרים.
וכשאדם אומר "אני שונא שקרים" זה חלקית נכון.

המשפט המלא הוא:
אני שונא שקרים רק כאשר הם מופנים נגדי או עליי, לאנשים הקרובים אליי
או לנושאים החשובים לי ושאיכפת לי מהם.
בכל השאר תמשיכו לשקר...:)



רובוט זה מחשב אז אתייחס אל זה כאחד:

מחשב יהיה כנה איתך ב-100 אחוז.
אתה רק צריך לשאול את השאלות הנכונות והוא יענה לך במידע הנמצא לרשותו.
לא ישקר,ירמה או יסלף דברים.
לא יציג זאת בצורה של האדרה,ייחצון או פירסום.
לא ירמז על דברים אחרים.
לא איכפת לו מה אתה חושב עליו ואין לו אינטרסים.
הוא לא מנסה "להרוויח" שום דבר ממסירת המידע.
ובצורה הכי פשוטה שיש: אין לו סיבה לשקר לך.

אבל מחשב ורובוט הן תוכנות נטולות כל רגש.
האם כדי לשאוף לכנות אמיתית צריכים להיות חסרי רגשות?

האם השקרים שלנו נובעים מהיותנו יצור עם רגשות?
יצור עם אינטרסים, שאיפות וחלומות.
אנחנו צריכים להמשיך עם השקרים כדי שנוכל לחיות טוב אחד עם השני ועדיין
להיות אנושיים?

אולי שקרים והטעיות זה חלק הכרחי עבורינו כבני אדם.

ככל שאדם יהיה כנה יותר כך אנשים פחות ופחות ירצו להיות בחברתו.
מסיבות כלשהן: ישיר מדי, בוטה מדי, חסר טאקט, חצוף, רשע, מעליב.
לפעמים גם כולם יחד.
מה דעתכם
האם המשפט הוא נכון או לא נכון?


האם לשמור את הכנות לאנשים הקרובים אלינו, ולשאר האנשים שלא יהיו אף פעם
בקליקה שלנו מותר לנו לשקר להם?
או שאולי ההיפך זה רעיון טוב יותר. כנות יכולה יותר לפגוע דווקא באנשים הקרובים
אליך. עם זרים המחשבה היא יותר "למי איכפת? הם לא חלק ממני אז אהיה כנה
כמה שיותר. מישהו צריך להגיד להם את האמת 😄 "


יש שאיפה לכנות מלאה אבל כמו הרבה דברים בחיים: יותר מדי זה לפעמים מזיק.