כמה בדיחות טובות
חלקכם כבר מכיר.
1
--
אישה אחת בגדה בבעלה עם המאהב שלה. בשעת מעשה ראתה האישה מהחלון את
בעלה מתקרב הביתה. קפצה האישה מהמיטה וכרעה על ברכיה והתפללה לאלהים:
אני מתחננת ומבקשת ממך, תעלים את המאהב ואני מוכנה לשלם כל מחיר.
פתאום שמעה קול חזק מהשמיים: "אני מוכן להעלים את המאהב אבל את תצטרכי
למות בטביעה". אמרה האישה: "אני מוכנה, תעלים אותו". נכנס הבעל הביתה והמאהב
נעלם כלא היה. מאותו יום ואילך האישה התנהגה אל בעלה כאישה הטובה בעולם,
פינקה אותו, בישלה, ניקתה, קיבלה אותו בנשיקות וכדומה. כמו כן הקפידה האישה
להתרחק מכל מקור מים בעקבות המקרה.
לאחר שלוש שנים שמע הבעל על תחרות הרעיה הטובה בעולם והחליט לרשום את אשתו.
האישה זכתה בתחרות והפרס היה הפלגה סביב העולם באניית פאר עם עוד 3000 נשים
מכל העולם. האישה לא רצתה לממש את הפרס והתייעצה עם החברה שלה שאמרה לה:
"אל תפחדי, אלוהים לא יטביע אנייה שלמה עם אלפי נשים רק בגללך". האישה חששה אך
הסכימה ויצאה להפלגה.
ביום הראשון להפלגה הים היה חלק כמו משי. ביום השני , בשעת ארוחת ערב על הסיפון,
הים החל לסעור באופן חזק במיוחד ואז בקע קול חזק מהשמיים בליווי רעמים וברקים וקרא:
"יא זונות, אחרי שלוש שנים סוף כל סוף הצלחתי לאסוף את כולכן יחד!!!"
2
--
זואופיל, נקרופיל, פירומן ומזוכיסט יושבים בגן.
אומר הזואופיל: בוא נתפוס חתול ונאנוס אותו.
אומר הנקרופיל: בוא נתפוס חתול,נהרוג אותו ונזיין אותו.
אומר הפירומן: בוא נתפוס חתול, נהרוג אותו, נזיין אותו, ונשרוף את הגופה.
אומר המזוכיסט: מיאו.
3
--
שתי נזירות יצאו מן המנזר שלהם כדי למכור עוגיות שאפו.
שמה של האחת היה אחות-מתימטיקה, ושל השניה אחות-הגיון.
הערב החל לרדת ולהחשיך, והן עדיין היו רחוקות מרחק רב מן המנזר.
אמרה אחות-הגיון לחברתה: האם שמת לב שאיש אחד עוקב אחרינו בחצי השעה האחרונה?
אחות-מתימטיקה: כן. תמהני מה הוא רוצה.
אחות-הגיון: ברור מאד מה הוא רוצה! זה לגמרי הגיוני, הוא רוצה לאנוס אותנו!
אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! בקצב הזה הוא יגיע אלינו תוך 15-20 דקות לכל היותר!
מה נעשה?
אחות-הגיון: הדבר היחיד ההגיוני שאפשר לעשות זה להגביר את קצב הליכתנו!
אחות-מתימתיקה כעבור כמה דקות: זה לא עובד!
אחות-הגיון: כמובן שזה לא יעבוד! האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שאפשר
היה לעשות – גם הוא הגביר את קצב הליכתו!
אחות-מתימטיקה: אם כך, מה נעשה? בקצב הזה הוא ישיג אותנו תוך דקה!
אחות-הגיון: הדבר ההגיוני היחיד שיש לעשות הוא להתפצל. את תלכי בכיוון הזה
ואני בכיוון ההוא. הוא לא יכול לעקוב אחרי שתינו!
האיש החליט לעקוב אחרי אחות-הגיון.
אחות-מתימטיקה הגיעה אל המנזר, והיתה מודאגת מאד לגבי מה עלה בגורלה
של אחות-הגיון. כעבור זמן מה הגיעה האחות-הגיון, קצרת נשימה וסמוקה.
אחות-מתימטיקה: תודה לאלוהים שהגעת! ספרי לי מה קרה!
אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות! האיש לא יכול
היה לעקוב אחרי שתינו, אז הוא עקב רק אחריי.
אחות-מתימטיקה: כן, כן, אבל מה קרה אז??
אחות-הגיון: מה שקרה זה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. אני התחלתי לרוץ מהר
ככל שיכולתי, וגם הוא התחיל לרוץ מהר ככל שיכול היה.
אחות-מתימטיקה: נו, ואז??
אחות-הגיון: ואז קרה הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לקרות. הוא השיג אותי!
אחות-מתימטיקה: אוי, אלוהים! ומה עשית?
אחות-הגיון: עשיתי את הדבר ההגיוני היחיד שיכולתי לעשות. הרמתי את השמלה שלי.
אחות-מתימטיקה: אוי שומו שמיים! ומה האיש עשה?
אחות-הגיון: האיש עשה את הדבר ההגיוני היחיד שיכול היה לעשות.
הוא הוריד את המכנסיים שלו.
אחות-מתימטיקה: הוי, לא!! ומה קרה אז?
אחות-הגיון: מה שקרה אז היה הדבר הכי הגיוני שיכול היה לקרות, אחותי!
נזירה ששמלתה מופשלת מעלה רצה הרבה יותר מהר מגבר שמכנסיו מופשלות מטה!
כל מי שרצו לו סרטים כחולים בראש... שיתבייש
4
--
זוג, אחרי החתונה, מתפשטים בכדי להיכנס למיטה. הבעל מושיט לאשתו
את המכנסיים שלו ואומר לה: תלבשי את זה.
האישה לובשת את המכנסיים שגדולים עליה פי שתים ואומרת לבעלה:
אני לא יכולה ללבוש את המכנסיים שלך.
יפה, אומר הבעל ותמיד תזכרי מי לובש את המכנסיים בבית.
האישה מורידה את התחתונים ואומרת לבעלה: תמדוד!, הבעל צוחק ואומר לה שזה קטן עליו.
האישה מבקשת "תמדוד בכל זאת", הבעל מנסה וזה בקושי מגיע לו עד הברכיים
ואז הוא אומר לאשתו" אני לא יכול להיכנס לתחתונים שלך". יפה, אומרת האישה וככה זה
יישאר עד שתשנה את הגישה שלך.
לפני 18 שנים. 20 באפריל 2006 בשעה 10:18
