לפני 17 שנים. 5 בדצמבר 2006 בשעה 5:04
לפני כמה ימים חלמתי חלום ובו אבא שלי מתקשר אליי ומתחיל לדבר על כמה רע לו
ועל כמה הוא לא רוצה לחיות בעולם הזה. התחננתי בפניו שלא יעשה שטויות ויחזור
הביתה אבל הוא רק שקע עוד יותר בדיכאון וסירב להקשיב לי. הלב שלי ירד לתחתונים.
הרגשתי חסר אונים. במהלך הדברים הוא פתאום זרק משפט גס ובוטה ואז אמרתי:
"אבא שלי לא היה מדבר ככה". (באמת אבא שלי לא מדבר ככה. הוא שמרן)
ופתאום הקול התחלף ואמר: "נכון, אני לא אבא שלך", וניתק.
ואז התעוררתי.
ניסיתי להדחיק ולהכחיש את זה הרבה זמן אבל בחלומות
זה מדי פעם חוזר אליי ומאושש את מה שתמיד ידעתי
ופחדתי להגיד בקול:
הפחד הכי גדול שלי זה לאבד את הוריי...
הם מזדקנים לנגד עיניי ובעיות רפואיות מתחילות
להחריף וקשה לי להתמודד עם המחשבה הזאת.
דחיתי את הפוסט הזה עד עכשיו, אולי פחדתי לכתוב אותו.