כמו הרבה אנשים, יצאתי גם אני לראות את המדורות
ולהתענג על העשן הנכנס אליי לריאות (NOT).
זו הייתה הזדמנות טובה לבדוק את המצלמה
הדיגיטלית שקניתי לא מזמן.
צילמתי הרבה תמונות של אש המדורות.
כשבאתי להתחפף מהמקום כי מיציתי , ניגש אליי
ילד כבן 12 ושואל אם אני מהעיתון. (להלן "המנהיג")
עוד לא הספקתי לענות והחבורה שלו מתקבצת סביב ושואלת
"אתה מצלם את המדורה שלנו? מאיזה עיתון אתה?"
לפני שילדים אחרים ממדורות אחרות ישמעו ויחשבו
שאני מהעיתון וירוצו אליי ואז בכלל תהיה חגיגה,
הזדרזתי להגיד שהתמונות הן אישיות עבורי.
המנהיג ביקש שאצלם אותו עם החב'רה וגם עם החברה שלו.
הסכמתי.
מנקודת מבטו ל"ג בעומר זו
בטח חוויה אדירה והוא מבסוט עד השמיים.
חווית ילדות. כל האוירה מסביב.
התלהבות של ילדים 😄
אז חשבתי שיהיה נחמד אם אתעד בשבילו את האירוע הזה.
כמה תמונות שישארו לו למזכרת מהאירוע הזה ואז אלך.
זה אירוע מאוד חשוב עבורו.
באתי לצלם אותו ו....נגמרו הסוללות.
הכל הלך על התמונות של האש.
לא רציתי שישאר בלי החוויה הזאת בגלל מקרה של סוללות,
אז במיוחד עבורו הלכתי להביא סוללות מהבית והבטחתי לו שאחזור.
חזרתי למקום וצילמתי אותו.
עם החב'רה ועם החברה שלו.
את התמונות אשלח לו למייל.
חזרתי שוב הבייתה, עייף אך מרוצה.
(ומאוד רעב)
לפני 17 שנים. 6 במאי 2007 בשעה 0:54
