אושר הוא רגע קטן של חסד

חשבתי לכתוב לבלוג.
עמדתי להעלות את האתר וללחוץ על הבלוג.
פוף!
באותו רגע הייתה נפילת מתח והמחשב כובה.
מנוע דומם.

מכונה דפוקה.
לא לימדו אותך לתפקד בלי חשמל?
תראה אותי...
גם כשיוצאים לי הפיוזים אני מצליח לשמור על רמה סטנדרטית.
מיליון פעולות בשנייה יכול לעשות אבל באין חשמל אתה פשוט קישוט.



מקריות?
טוב נו....מחמת הספק אז כן.
הרי אני בטוח שזה שום דבר נגדי וסתם צירוף מקרים. 😄
רק שלא יקרה שוב בזמן הכתיבה...
אל תתלהב מחשב, עשיתי גיבוי לכתיבה.
אני יותר חכם ויותר יצירתי ממך, עם כל המיליון ואחד פעולות שלך. 😄
SHOW-OFF אחד גדול אתה. עלק מחשבים שולטים בעולם.
אתה לא יכול לשלוט מבלי להרגיש.

מזל שאתה לא יכול להיעלב 😄




אז ככה:

בסרטים תמיד יש חלוקת תפקידים ברורה.
יש מה שנקרא"ידיעה".

ברור מיהו הטוב וברור מיהו הרע. שניהם "מסומנים".
גם אם יראו שהבחור הטוב נמצא בשפל המדרגה או עשה כמה מעשים לא
יפים, אתם תדעו שהוא הבחור הטוב ושמתחת לכל הג'יפה הוא אחלה בן אדם.
אתם יודעים שבמהלך הסרט הוא יעשה את המעשה הטוב. הוא חייב כי הוא
הטוב.
תמיד נאמין בו ונצפה ממנו למגר את הרשע. לא ניתן לפקפק בו.
לרוב נקבל את דרכיו ומעשיו אבל גם אם לא נקבל הכל נדע שכוונתו טובה ועל
זה תמיד נזדהה איתו.
אנחנו מלווים תמיד אותו והוא ה"בסדר".

ויש את הרע. בסרטים הוא לא נקרא הרע אלא יותר "הנבל" (The Villain).
או בשפה שלנו: הבן בלייעל, הבן זונה, הבן אלף, הבן....אתם הבנתם את הפואנטה. 😄
גם אם הוא מוצג כאחד שהיה טוב בעבר, או שמניעיו הם לא רעים כל כך
ושבעצם גם הוא בן אדם שיש לו גם רגשות וגם כואב לו ואיכפת לו מאנשים.
גם אם הוא מאוד מוערך ומאוד מוערץ בעינינו וגם דומיננטי וכריזמטי והכל
בעצם...
עדיין הוא מסומן כ"נבל" ואנחנו נצפה לנפילתו בסוף כי כך צריך להיות.
נהיה מרוצים.
אסור לו להצליח. הוא הרי ה"לא בסדר". התפקיד מחייב

כל כך קל. אין דילמה ואין התלבטויות האם זה בסדר שכך זה נעשה בסוף.


במציאות זה לא כך.
להרבה דברים אין חלוקה ברורה של טוב ורע.
יש הרבה גוונים של אפור וככל שאתה גדל לומד ומתפתח אתה מגלה שגם
המרחב של האפור גדל, כמו גם הגוונים שלו.
הרבה התלבטויות ומחשבות מה הוא המעשה הנכון ואיזה אלטרנטיבות יש
ובכלל איך שמים את הצדק.

לטוב בסרט זה לא קורה.
כל מה שהוא עושה אנחנו יודעים שזה יסתדר לטובה.
הטוב לא יהרוג אנשים חפים מפשע לא בכוונה וגם לא במקרה
הטוב לא יעשה דברים מלוכלכים בלתי ניתנים לתיקון.
הצדק תמיד איתו ואין עוררין וברור לכל שהוא צריך לנצח.
ואם לא ינצח (יש מלחמות אבודות מראש) - לפחות יצליח באיזה אירוע חשוב
ואז ימות כגיבור הירואי שכולם מעריכים.


הצדק בסרטים כמעט תמיד מוצג כדבר מוחלט ללא אפור באמצע, והוא הולך
תמיד עם הטובים שמסומנים מראש.
הצדק תמיד עם ברוס ווין (באטמן).
הצדק תמיד עם ג'ון מקליין (מת לחיות).
הצדק תמיד עם הארי המזוהם (קלינט איסטווד).
הצדק תמיד עם בלונדי (קלינט איסטווד-הטוב הרע והמכוער).
הצדק תמיד עם אינדיאנה ג'ונס.
הצדק תמיד עם אבירי הג'די.

צדק מוטעה.


במציאות הכל הולך.
אין תפקידים מוגדרים,אין חוקים והכל יכול להתקיים ולהתערבב אחד עם השני
ואחד בתוך השני.
מוסר מול הישרדות.
אנוכיות מול עזרה לזולת.
כאב מול הנאה.
שמרנות מול חופש

צדק הוא עניין של השקפה.


בסרט הדמויות לא אמיתיות והעולם שם לא באמת קיים ולכן גם ה"חוקים"
האלה לא מטרידים אותנו יותר מדי.
אבל פה...בעולמינו, המציאות היא שלנו ואנו חיים בתוכה.
אי אפשר להתעלם כי פה דברים שקורים משפיעים עלינו(פיזית ונפשית) ועל
עולמנו וכל מה שמסביב.

כנראה שצדק זה מושג שצריך לשייך אותו רק לסרטים.
ודילמות יהיו כל הזמן.

לא ברורים, לא מובנים, משתנים.
פאק נו...לכן זה נקרא חיים.
😄

אי הידיעה זה ריגוש
והריגוש זה החיים.


יום טוב לכולם.