הפרעה נפשית

לשלם למישהו שיעשה את זה, זה לא כמו לשלם לזונה?

חלום מתוק

לגעת באישה

לחקור אותה

לענג אותה

להתענג ממנה

להתנשק

להרגיש רוך אמיתי.

לא רוצה להתעורר מהחלום

רק להגשים אותו.

נשימה אחרונה

ריגוש זול

חולצה קרועה

צללית מרוחה בליל שרב

טיפת זיעה

כיחלון

העולם הבא.

ראיתי פעוט בן שנתיים מועך חיפושית זבל, מול עיניהם המשתאות של הורים וילדים, שנפגשו על רחבת הכניסה לחדר האוכל הקיבוצי. תהיתי לעצמי אם זה אומר שכשיגדל ויהיה לנער, יפרוס חתולים במכונה לפריסת לחם(שהיום ממוקמת בכניסה לכלבו כי כבר אין משהו בחינם בקיבוץ).

בינתיים, עברו כמה כלבים לידנו והבנדיטים צרחו מפחד. ככה זה כשלאבא שלהם יש חברה כלבה. באופן אוטומטי כל הכלבים הופכים למפחידים. העלתי את הבנדיטים לתוך העגלול והתגלגלנו לתחנה הבאה.

הכלבו. נכנסנו, כולם עצרו אותנו. תאומים זה משהו שמושך אש. לרגע הלבטתי אם להחזיר את הבנדיטים לשיעור ביולוגיה שמתנהל על ידי מישהו מילדי הפעוטון שלהם, כי גם אני רוצה להיות במרכז ולקבל תשומת לב ואהדה. אז נזכרתי שבכל פעם שזה קרה, יריתי חיצי קרח מהעיניים שלי לכיוון המחמיאים. ככה זה, כשזה ריק מתוכן, לפחות שיתמלא במים, שלא יתייבשו מהתגובות שלי. 

נכנסנו לכלבו וקניתי להם קינדר בואנו. אסור להם חלב, אבלאני מחייה אותם על הקצה ואם רומזים שהם הומואים, לפחות שייראו שלמצוץ הם יודעים. אם לא מהציצי המפואר של אמא שלהם, לפחות ממקל של שוקולד חום. 

כשיצאנו מהכלבו, הלכנו לחפש טרקטורים. שייראו וייראו. עוד יסופר רבות אודות הטייס והחובל. זוהי רק ההתחלה לה לה לה. אגב, ארגנטינאים טבעונים? נחיה ונראה

חבר פייסבוק התאבד אתמול. לפני שנה - חברה אחרת. הבחירה במוות כפתרון קוסמת לפעמים. כמה בר אפשר להתמודד ולהיות חזקה? לגדל לבד ילדים, מלחמת קיום, חוסר פרטיות, אין זמן לעצמי.

מלחמת קיום שבחרתי בה. הבאתי ילדים לעולם ומתפקידי לשמור ולגונן ולאהוב אותם. דכאון שלאחר לידה? עדיין? שנתיים אחרי? ואולי זה בגלל שהחיים נהיו קשים?

התאבדות. מה בעצם מאבדים? חיים לא חיים? ואולי זוכים לשלוות עולמים ושייזדיינו כולם? 

מוות. 

אלגעת בשמיים. 

מנוחת עולמים.

יכול להיות שיש רגעים בחיים שנועדו להבהיר לך שלא משנה מה תעשי, זה פשוט לא יילך? ואולי בכלל המטרה מקדשת את האמצעים?

ואולי החוסר שבחוץ מרמז על חוסר שבפנים ושומדבר לא ייעזור, לפחות עד שהריק הזה בנפש יתמלא קצת. מפליא אותי שאנשים חושבים שהריפוי הזה הוא משהו שאפשר להשיא עצה לגביו. נסיון החיים שונה, הגישה לחיים שונה, הרצון, הכוח והיכולת להתמודד נמצאים על סקאלות שונות בסטטיסטיקה של החיים.

לבד מבפנים זה הכי רע שיש, לדעתי. אם ריק בפנים, שום דבר חיצוני לא יוכל למלא את החלל הזה - לא סקס ולא שינה ולא אוכל ולא כסף ולא שופינג. מה עושים בנדון? הולכים לטיפול נפשי-רגשי או לוקחים תרופות פסיכוטיות או מתמכרים. ואני? התמכרתי לכל: לאוכל, לסקס, לשופינג. שום דבר לא עזר.

הגיעו בשנה שחלפה כמה גברים שקראו לעצמם "שולט" או "דום" והכריזו בקול שאצלם הפתרון. עברה שנה והפתרון לא שם.מה אני עושה פה? אין לי מושג. לא יודעת מה אני מחפשת. אני מבולבלת, אבודה. זקוקה למקום טוטאלי. רק שלי. זקוקה לאיבוד שליטה. נואשת לאהבה. אהבה עצמית. אז אם אני לא הטעם שלך, זה בסדר וקורה. אבל מה קורה אם אני לא הטעם של עצמי? כמה להרחיק לכת בשביל אהבה? 

לא בא לי שולט או עבד. מה עוד יש בתפריט?

אני מעדיפה להשאר אנונימית.

תמונה? אין לי בעיה להיחשף פיזית. 

אני מעדיפה להשאר אנונימית,

הנפש שלי לא למסירה.

אולי פעם אכיר מישהו שהוא הנפש התאומה שלי

אבל בינתיים? אני מעדיפה להשאר אנונימית.

ממה אני נרתעת? מה עוצר אותי? הרי אוצר גלום בתוכי.

זה בשבילי לדעת. והנה נחשפתי. 

כי מילים אומרות המון - בעיקר כשהן חסרות. 

אני מעדיפה להשאר אנונימית אבל אשמח לקראתך, כשתבוא לחשוף אותי. 

בא לי זין מחובר לגבר איכותי. 

הזין ארוך ועבה, לא מפלצתי. 

הגבר ארוך ונאה, רצוי עם זיפים. 

בא לי זיון משובח שילווה בליטופים וסגידה הדדית

קבענו למחר או שאתה משתפן בדקה התשעים? :-)

# גם יום שישי הבא זה בסדר ;-)

איך משחררים אחיזה? 

איך מאבדים שליטה?

איך אני מוותרת עליך

ומעולם לא אחזת בי?

אני לא רוצה מישהו שישלוט עלי

אני לא רוצה לשלוט על מישהו

אני רוצה לפרוק ולהתפרק

לכאוב, להרגיש, להיות נוכחת בחיים שלך.

הסקס? הוא רק תבלין.

סקס איכותי יותר כשהוא מלווה באהבה או חיבה.