לפני 11 שנים. 25 בפברואר 2013 בשעה 13:09
תתפשטי. תורידי ת'חיוך הנבוך הזה. תתפשטי, אמרתי לך! תורידי חולצה ומכנסיים. תחלצי קודם נעליים, גאונה. עכשיו תעמדי מול המראה. מה את רואה?
- את עצמי בתחתונים וחזיה (מושך בשיער). אני רואה אישה.
אישה מלאה. מלאה בחוויות וסיפורים, בקמטי צחוק, עם עיניים בורקות ודוק של עצב שנשקף מתוכן.
ועכשיו תורידי חזיה ותחתונים. תשארי רק עם המשקפיים. מה את רואה?
- חזה גדול, מונח על בטן שבולטת, צלקת של ניתוח, סימנים של פוסט הריון. אני רואה נמשים. אני רואה נינוחות. אני רואה סלידה שנשקפת מהעיניים שלך, דרך המראה. ואתה יודע מה? הסלידה הזאת היא בעיה שלך. אני יפה בלי בגדים בדיוק כמו עם.
אין לי בעיה. זאת את שלא מבינה שאף אחד לא נמשך לשמנות. צורה לך. תעשי עם עצמך משהו.
- זאת אעשה. שלום. הייתי פה.
