|
|
|
בתקופה האחרונה מסיבות מסויימות הייתי עסוק, והיה לי פחות פנאי לחשוב,לחלום,להשתוקק.
היום שוב נכנסתי לאתר הכלוב ,האתר החביב עלי מאוד, ושוב נכנסתי לעולם המרטיט, המדהים, הכמוס של השליטה,ושוב כולי בתוך זה.
אז כנראה שאי אפשר לברוח מזה.
מתי יגיע היום?
מתי תגיע השעה?
שאזכה, לטעום.
שאזכה, להשתייך.
הגידו לי, ידידי, מתי?.
בלי קשר לבדסמ, אני כותב על חוויה שהיתה לי היום עם אשתי.
אני צריך לנסוע היום לתל אביב לבדיקת עניים מסוימת, אחרי זה אני מתכנן להשאר שם עוד , ללכת לספריה הגדולה שם, לעיין בספרים על כלכלה ועסקים, תחום שמעניין אותי.
יש לי כמה חולצות כחולות מכופתרות שאני אוהב אותם, שקניתי אותם פעם, ואני אוהב שאני מגיע למקום כמו תל אביב, ללכת בצורה כזאת, לא עם חוצה לבנה כמו תמיד, להיות פחות עם חזות חרדית.
יש לי שקית מוחבאת בארון שם מונחות החולצות האלו, כי אשתי לא רוצה שהילדים יראו את זה.
כשאני הולך היום לקחת משם חולצה כזאת, אשתי בזעם אומרת לי, אתה לא הולך עם זה, אני לא מרשה לך, נאלצתי לוותר על כך.
זה עצבן אותי כהוגן, אבל מה לעשות, לא היה לי ברירה, לא היה לי חשק לריב ולהתכסח איתה.
לרגל יום העצמאות הקרב ובא.
האם זה חג שמתאים לשוחרי הנשלטות?.
כמובן שזוהי שאלה שלא במקומה.
אני לפחות, אדם שמטבעי אוהב מאוד עצמאות, יש שאמרו לי שזה קשור גם למזל קשת שבו נולדתי, בין כך ובין כך, זוהי מציאות חיי, והויית נפשי, אני חייב עצמאות, אבל אין זה סותר ,ואולי דוקא בגלל כך, יש גם את הרצון וההנאה להרגיש כנוע ונשלט.
אני שומע את דבריהן, וליבי דופק מהתרגשות, אולי הפעם אני יזכה לשמש ולהיות עבד למלכה חילונית נאצלת ונסגדת.
אני ממשיך להעיף מבט לעברם, כדי שישימו לב שאני שומע את הדברים שלי, ושאני בעניין.
אני שומע מאחורי, ענת, וואלה, נראה לי שהוא שמע אותנו, נראה לך שהוא בעניין, לא יודעת,משיבה לה חברתה, בוא נדבר עוד נראה איך הוא יגיב.
אז, תגידי ענבל, מה את היית עושה לו אם הוא היה מזדמן לתוך הידים שלי, את מתכוונת, שהוא היה מזדמן בין הרגליים שלי? שואלת ענבל, כן, משיבה לו ענת.
המשך יבוא.
הפנטזיה שלי, שאני נסוע באוטבוס, יושב בסופו, במושב האחרון יושבות שתי בחורות צעירות חילוניות,לבושות בחולצת בטן ומכנסי ג'ינס צמודות, אני מגניב אליהם מבט מידי פעם, והם מצחקקות על החרדי שמגניב אליהם מבטים כל הזמן.
פתאום אני שומע אחת מהן אומרת לשניה, היה בא לי לטפל בו בחרדי הזה, להפוך אותו לזונה שלי, עונה לו השניה, האמת, גם אני לא הייתי מתנגדת לכך.
המשך הפנטזיה יבוא בהמשך.
אני כל כך צמא ורעב לזה, שתחנכי אותי, תשפילי אותי, תכלבלבי אותי.
בקרב הציבור החרדי יש לפעמים רגש כאילו בנות זה משהו שיש להתרחק ממנו, זה משהו לא טוב.
אבל, באמת, מה יותר מתוק, מה יותר טהור מגוף של אישה?
הגוף המדהים והמיוחד, אבל זה לא רק הגוף, הנשמה הנשית המופלאה, מה יותר טהור מזה?
אנשים לא מבינים את העונג שבלהיות מושפל, נשלט, מניין זה מגיע התשוקה הזו, אבל, כנראה, דוקא בגלל שקשה להסביר את העומק של זה, זה משהו עמוק בנפש האדם, זה משהו עוצמתי כל כך, שצריך הרבה לעמול כדי להבין את שורש הדבר.
ככל שהדבר עמוק יותר, לפעמים אין תשובה, לפעמים התשובה היא ככה.
שמעתי פעם מרב אחד שאמר, ככה, זה ראשי תיבות כתר כל הכתרים, זה המשהו העליון והעמוק ביותר.
אז למה אני משתגע מהתשוקה להיות נשלט, התשובה היא ככה.
חג החירות בפתח, ועדין לא מצאתי את חירותי,חירות הנפש, למצוא את אשר אהבה נפשי, את אשר תשלוט בי וברוחי.
