אולי יטען מישהו שההנאה מבדסמ זה לא משהו אמיתי, אלא תוצאה מהחשפות לעולם הזה, נולד לאנשים הרצון והחשק לזה, אבל, ברור הדבר שזה לא נכון, זה שאדם נחשף לבד, זה עדיין לא מהוטה סיבה לזה שהוא ירצה את זה, יתכן אכן שבלבבו של האדם ישכון משהו סמוי, וההחשפות לעולם מסויים תרחיב אצלו את הענין והחשק בדבר, אבל חייבת שתהיה לאדם איזשהו נקודה פנימית אמיתית בו שהוא אוהב את זה.
אני רואה את זה על עצמי, כאדם חרדי[לפחות רשמית] עד לפני כמה שנים לא היה לי בכלל אינטרנט, לפני כ 4 שנים נחשפתי לראשונה לעולם האינטרנט, התחברתי לאינטרנט, בהתחלה היה לי אינרנט חסום ומסונן, ואחר כך פתחתי את החסימה, וניתנה לי האפשרות להחשף לכל מה שעולה על ליבי.
ואז נחשפתי לאתר הזה, אתר הכלוב, ולעולם הבדסמ, ומאז אני מרגיש תשוקה עצומה לעולם הזה, אבל, כשאני מתבונן על הפנטזיות שהיו לי לפני כן, כולם כללו את המוטיב של ההשפלה, או מוטיבים דומים לבדסמ, כמובן שזה לא היה בסגנון הזה הקיים כיום, אבל שורש הדבר היה אותו דבר.
כך שהאתרים הרבים והשיח בנושא לא הוליד תאוה חדשה, אלא נתנה דרור ואישור רשמי למאווים כמוסים שהיו בלבבותיהם של אנשים רבים.