שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש חיים גם אחרי ה..

ימים רדפו ימים, הייתי עסוקה בשגרת חיי! הרצון והאתגר אני מודה שהמחשבות שלטו בחיי. במשך שעות הייתי יושבת מול המחשב, בודקת אפשרויות מוסיפה עוד הרבה צבע וידע למה שלא רכשתי בחיי, מתרוצצת במסיבות ומנצלת כל שניה כאילו אין מחר, מכינה את הקרקע נפשית פיזית כדי לא לאבד את התחושה שפספסתי משהו בחיי לפני גיל 40,
בבוקרו של אותו היום שבו היינו אמורים להפגש, ישבנו במטבח כהרגלינו ושתינו קפה ראשון של בוקר רק אני והיא.. סיפרתי לה על התוכניות להביא עוד ילדים בלי חתונה כי אחת הספיקה וזה דיי ויותר, הרצון להביא בת לעולם היה כמו חלום בלי סיכוי להגשמה, היו לי שלושה בנים באותה תקופה והחלום הלך וחלחל לי לנשמה, חברתי החלה פתאום להתנשף בכבדות כאילו סיפרתי על אסון!! היא לוגמת ברעש מכוס הקפה השחור שהכנתי לה, מכווצת את נשימתה ומרעידה את בטנה. יש לי התקפי חרדה איומים שנרדמו עם השנים ולא נעלמו אמרתי לה, היא עונה לי שתקתי אחותי עכשיו תני לדבר.. תגידי נפלת על הראש
עניתי לאאאאאא למההההה (אני המומה)
את לא יכולה ללכת לשומקום ולא יכולה להעלם, את לא יכולה להיות מי שאת לא, הצימר שלקחת לא עשה לך טוב נראה לי קיבלת מכת שמש היא ממשיכה לדבר ואני מחכה שהיא תסיים, אני ואת בני ברית**** פה חתכתי את השיחה ועניתי בזעם,איש לא נותן לי ביקורת ולא באתי לשתות איתך כדי לקבל אישורים לגבי חיי. אני בוחרת ותפקידך רק להקשיב לא מעניין אותי ולא עניין אותי מעולם מה אנשים חושבים עליי ומה הם יודעים מה טוב לי ומה רע לי, אפילו המנקה שלי לא יודעת כלום ואיש לא באמת יודע מי היא ומאיזה עולם היא באה גם לא את חברתי הטובה. הקשר עם חברתי הטובה נשאר דליל היא נורא נפגעה שזעמתי ולא הקשבתי לעצתה,
עברו חודשיים ניהלתי מערכת יחסים עם איש חביב טוב לב, עקשן וכהה אור,זה לא הטעם שלי גברים מסוגו הוא משעמם בעל מראה אנורקטי שדיבר ללא סוף על סקס ואורגיות. הורדתי אותו מהעץ מאוד מהר יותר ממה שחשבתי שהצליח, ולמרות כל הניגודים שלא אהבתי בו.. הוא איש שהצליח להאיר בי ברק ששוב חזר לחיי והבזיק עוד כמה הבזקי ברקים. אבל אף פעם לא נשאר כדי להקשיב לרעם שהגיע אחריו. ליבו הקטן של בני הבכור שהיה בן 11 הצליח תמיד למלא את הבור בתוכי, הוא ילד כזה שנשבר בקרבה לאחור ששוב חווה פרידה מדמות אב שאהב ולא קיבל איש, בני הבכור עד היום טוען שאני לביאה שנמלטה מפני כולם והפכה כועסת ועוקצנית ולמרות הכל מפזרת שלל גדול של אהבה וצחוקים שהוא לא מוותר עליהם. הספירה לאחור כבר נשמעה מכל פינה : תשע, שמונה, שש, חמש, פלישת חוטפי הנפשות החלה.
לאחר 4 שנים הריקנות והעצב חדרו בי עמוק, תליתי בבן הזוג תקוות רבות פיתחתי שתיקה חלקית 4 שנים כדי לנצל רגעים של אושר עם האוצרות שבאו לעולם, לא ויתרתי על עצמי אבל לא יכולתי להיות שונה, באופי שלי ואורך החיים שלי שלא טוב לי אני קמה בפעם השניה שכבר אין תקנה, הוא פשוט הביא אותי למצב שאני שומעת אותו במוחי וזה דוקר את ליבי, ובתוך מערבולת הכאב בה הייתי שרויה קיבלתי הודעה שמישהו שאהבתי אהבה גדולה פעם בנעורי, חלה ונפטר! בחודשים האחרונים לא הצלחתי להירדם בלילות, אני משוטטת בין המטבח לסלון, הלומת צער , אבודה ומותשת, מייחלת נואשות לבוקר שיביא אתו קולות אנושיים ויכבה את קולות מחשבותיי שזמזמו במוחי בלי להרפות לרגע. הצל שעד אז רק שוטט על הקיר לצד מיטתי וצייר צורות למולי,
שהבוקר הגיע לפני שבוע וחצי בערך ידיד מחייג אליי אנחנו משוחחים נעים נחמד ואז הוא אומר לי לכי לראי תסתכלי רגע על עצמך נו אני רציני הוא אומר לי, אני מסתכלת ו... זאת האישה האמיתית הוא אומר לי זאת בלי המסיכות בלי הפחדים בלי הכאב בלי הצער זאת האישה שאוכלת כל מצב וגם לוגמת ולא נשארת צמאה זאת האישה מול המראה עם החיוך שכובש כל יעד זה האישה האמיתית שגם דיכאון מסתלק ממנה מהר. קומי על רגלייך את היית חזקה תמיד וכך תשארי.
האמת שמה שהוא אמר לי שינה אותי נתן לי כוחוח כאילו חייתי בבועה שהוא ניפץ ושאני מסתכלת לאחור אני אומרת אולי זה רק היה חלום של אותה תקופה שאותה צריך למחוק כדי להמשיך הלאה אל המסע שיש בו עוד הרבה מה לראות.
לפני 3 שנים. 29 בספטמבר 2020 בשעה 23:29

אני האישה אשר האש בוערת בידיה והיא לא נכוות,

אני האישה אשר השמש נשמעת לה,

אני האישה אשר מדברת ללא חשבון מה שבאלי עין לעין,

אני האישה שתמיד הנהיגה כי כל השערים פתוחים לפניי,

אני האישה שפורצת כל דרך ואין מחסומים לפניי,

את האחד שלחתי לסמן בגיר על האספלט,

את השני לחרוט קווים סתם כי באלי,

השלישי נסע עד סדום לאסוף לי מלח,

הרביעי ביקש בקשה אחת.. לנשום אותי ולהביט בעולם שהכרתי,

אני חיה חיים טובים עשירים ומגוונים עם קפה על השולחן ושלט בידי,

בשביל להיכנס לעולמי הוא הבין שצריך נתונים גבוהים אני מכשילה ודורשת 

את הבלתי אפשרי כדי להבין כמה רחוק הוא ילך בשבילי,

ורק כאשר הוא מתאמץ ומשיג את מבוקשי אני יודעת שהוא תחתיי ושייך לי.

לפני 3 שנים. 23 בספטמבר 2020 בשעה 9:56

באותה תקופה הכרתי מישהי שבאה עם הצהרה של חברות האמת זרמתי מה כבר יכול להיות,

נסענו ונסענו אי שם בצפון הארץ הנופים גרמו לי להרגיש בחו"ל היה ממש כייף. אמרתי בלב יש מצב שהיא לסבית אבל לא התעסקתי בזה בכלל,

אני ידעתי שהיא תהיה נשלטת היא לא ידעה אפילו מזה, בנסיעה היא קיטרה על דברים שקרו לה

ואני הייתי שם לשנות את דעותיה להגיד לה שהכל בידיים שלה שהכל היא יכולה אפילו לנענע ולנער אותן ולייבש אותן באוויר החם,

מכיון שהיא ניסתה להבין ובזמן שהיא נוהגת ואני המדריכה ביקשתי שהיא תעצור בצד,

הרגשתי שעם כל החוכמה שיש לה, יש בה אטימות כאילו חוכמת החיים שלה סגורה ולא מכירה כמעט כלום,

אנחנו עומדות ליד הרכב מסתכלות זו לזו בעיניים ואני נואמת.. הכל בראש שלך הכל את יכולה לקרב להרחיק לפתות לדחות

השדיים שלה חשופים מציצים מתוך החולצה והבגד ים שהיה מתחת מודה אני שהתגריתי היא הייתה יפה ומושכת

היה קשה לעמוד למראה שכזה ולהישאר אדישה, היא נשארת זקופה משפילה מבט ואז מרימה את הראש ומתוודה בפניי

את יודעת אני מכירה אותך מעט מאוד זמן ומרגישה שעומדת מולי אישה שבטוחה בעצמה,

רחוקה כמרחק מזרח ממערב מכל היסוס או התלבטות מכל פירור זעיר של חרטה,

הבנתי טוב מאוד למה היא התכוונה ואמרתי עכשיו את על אש קטנה נראה מה את מסוגלת, כל הנסיעה שוחחנו שיחות אופי ודפוס התנהגות מה אני אוהבת ומה לא,

הדבר היחידי שהיה מודגש אצלה וצפיתי מראש שהיא לא  אוהבת גברים, מי שמכיר אותי יודע שאצלי אין לא אוהבת יש לא רוצה גם זה אף פעם לא בטוח כלל..

למחרת בבוקר היא התקשרה ב6 בבוקר ואמרה שהיא חלמה עליי וחייבת לפגוש אותי, עניתי לכי לעבוד חמודה נדבר אח"כ,

שהילדים הלכו למסגרות חייגתי אליה להגיד בוקר טוב היא עונה בוקר טוב אישה מתוקה אני מתחת לבית שלך אפשר לעלות? אני עונה כן,

אמרתי שאני לא אוהבת שהיא מזלזלת בעבודה שלה והיא ענתה שאף פעם לא חופש על דעת עצמה או מחלה,

ישבנו עם נס והתחלתי להקשיב מה יש לה להגיד היא מדברת על התחושות הרגשות והלהט כאילו באה חמה אש ומוכנה להכל בכל מחיר אפשרי,

היא הייתה ברגע של חולשה מתקרבת על יתר המידה ברגע אחד של תחינה יכולתי להלכד מבלי לחשוב אבל לא אפשרתי לזה שיקרה.

אני מאוד מודעת לעצמי בכל מצב ברגע אחד הרגשתי שהמחושים הופכים פחם הכנפיים ניצלות באש אור פניי מצית את עיניי עד עלטה גמורה,

הסברתי לה שדברים צריכים לקרות ממקום נקי ושלם ולא מרגשות שמתפרצים,היא לקחה את זה קשה אבל הייתה מוכנה להתאפק ולהיות סבלנית,

החברות נמשכה מעל שנה הפכנו להיות זוג רומנטי סוחף ללא גבולות כל מה שאמרתי מבחינתה היה אמן היא לא ציצה לא התווכחה וגם עם גבר היא הייתה ואני זאת שצפתה וכיוונה לכל מטרה, עכשיו היא נסעה לחו"ל לשנתיים לימודים ואפילו שאני והיא חופשיות היא עדיין מתגעגעת לימים היפים והסוחפים שהשארתי!!!